תלמוד ירושלמי כלאים ד:ה

משנה: הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בְּאֶמְצַע וְגֶדֶר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפִין. גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם עִרְסָן מִלְּמַעֲלָן הְרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפוֹת.

הלכה: רִבִּי אַחַי בָּעֵי לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. תַּמָּן אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. בְּרַם הָכָא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מִצְטָרְפִין לֶאֱסוֹר אֶת הָאֶמְצָעִי. רִבִּי מָנָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ כְּמַה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כֵּן הוּא אָמַר אֵין אָדָם חוֹבֵשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. תַּמָּן אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. בְּרַם הָכָא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מִצְטָרְפִין לֶאֱסוֹר אֶת הָאֶמְצָעִי.