תלמוד ירושלמי כתובות ג:ה

משנה: הַמְפַתֶּה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְהָאוֹנֵס אַרְבָּעָה. הַמְפַתֶּה נוֹתֵן בּוֹשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס. מוֹסִיף עָלָיו הָאוֹנֵס שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַצַּעַר וְהַמְפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיַּד וְהַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא. הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ וְהַמְפַתֶּה אִם רָצָא לְהוֹצִיא מוֹצִיא.

הלכה: הַמְפַתֶּה נוֹתֵן שָׁלֹשׁ כול׳. וּדְלֹא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פָּטַר אֶת הָאוֹנֵס מִן הַצַּעַר. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְחוֹתֵךְ יַבֶּלֶת חֲבֵירוֹ וְעָתִיד לְחַתְּכָהּ. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְקוֹצֵץ נְטִיעוֹת חֲבֵירוֹ וְעָתִיד לְחַתְּכָן. אָמְרוּ לוֹ. אֵינוֹ דוֹמָה נִבְעֶלֶת בְּאוֹנֵס לַנִּבְעֶלֶת בְּרָצוֹן. לֹא דוֹמָה נִבְעֶלֶת בְּאַשְׁפָּה לַנִּבְעֶלֶת בַּחוּפָּה. מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ. אָמְרֵי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. תִּיפְתָּר בְשֶׁבָּא עָלֶיהָ עַל הַקּוֹצִים.

וְהַמְפַתֶּה לִכְשַיּוֹצִיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. בְּשֶׁלֹּא רָצָה לְקַיֵים. אֲבָל אִם רָצָה לְקַיֵים אֵינוֹ נוֹתֵן כְּלוּם. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. מַגּיד שֶהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן עָלָיו מוֹהַר. וְאֵין מוֹהַר אֶלָּא כְתוּבָּה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מוֹהַר וּמַתָּן.

רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. בְּנוֹת אֲנוּסָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּתָהּ. פְּשִׁיטָא לִי בָאֲנוּסָה דְּלֵית לָהּ בְּנִין דִּיכְרִין. כִּמְּפוּתָּה דְּלֵית לָהּ בְּנָן נוּקְבָן. אִין תֵּימַר תְּרֵיהוֹן צְרִיכָה לֵהּ. נִשְׁאוֹל. בְּנוֹת אֲנוּסָה וּבְנוֹת מְפוּתָּה מַהוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּה. הֵן דִּצְרִיכָה לִי כְרַבָּנִין. הֵן דִפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן כְּתוּבַּת מְנָה.