תלמוד ירושלמי כתובות יג:ו

משנה: הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה וְהוּא חָתוּם עָלֶיהָ בְעֵד אַדְמוֹן אוֹמֵר הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי וְהָרִאשׁוֹן קָשֶׁה מִמֶּנּוּ וָחֲכָמִים אוֹמְרִים אִיבַּד אֶת זְכוּתוֹ. עֲשָׂאָהּ סֵימָן לְאַחֵר אִיבַּד אֶת זְכוּתוֹ.

הלכה: הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה כול׳. וְלֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁעֲשָׂאָהּ סֵימָן לְאַחֵר. אֶלָּא אֲפִילוּ עֲשָׂאָהּ אַחֵר לְאַחֵר מִכֵּיוָן שֶׁהוּא חָתוּם עָלֶיהָ אִיבַּד אֶת זְכוּתוֹ.