תלמוד ירושלמי הוריות א:ז

משנה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְעָשׂוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים אוֹ רוּבָּן עַל פִּיהֶן מְבִיאִין פָּר וּבַעֲבוֹדָה זָרָה מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ מְבִיאִין שִׁבְעָה פָרִים. וּשְׁאָר שְׁבָטִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶן פַּר פַּר שֶׁאַף אֵילּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶן פַּר פַּר עַל יְדֵי הַחוֹטְאִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁמוֹנָה פָרִים. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁמוֹנָה פָרִים וּשְׁמוֹנָה שְׂעִירִים פַּר וְשָׂעִיר לְכָל שֵׁבֶט וּפַר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין.

הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְעָשׂוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ. חָטְאוּ שִׁשָּׁה וְהֵן רוּבּוֹ. הָא שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רוּבּוֹ הֲרֵי אֵילּוּ חַיָיבִין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֹא מַר אֶלָּא שִׁשָּׁה וְהֵן רוּבּוֹ. הָא חֲמִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רוּבּוֹ הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. מַחֲצִית שְׁבָטִים וּבִלְבַד רוֹב אוֹכָלוֹסִין. וְדִכְוָותָהּ. מַחֲצִית אוֹכָלוֹסִין וּבִלְבַד רוֹב הַשְּׁבָטִים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שְׁאִילְתָה דְכֹהֵן מָשִׁיחַ מִן. הָדָא הוֹרָיַית בֵּית דִּין גָּדוֹל הוֹרָיַית בֵּית דִּין קָטָן.