תלמוד ירושלמי גיטין ח:ט

משנה: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוּנְדָקֵי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁנִי וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּישּׂוּאִין. וּמוֹדִין בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁנִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ. כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵילּוּ בָהּ.

הלכה: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי מָנָא. בֵּית שַׁמַּי כְדַעְתְּהוֹן וּבֵית הִלֵּל כְּדַעְתְּהוֹן. בֵּית שַׁמַּי דְּאִינּוּן אָמְרִין. פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן. אִינּוּן אִינּוּן דְּאָמְרִין. אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. בֵּית שַׁמַּי כְדַעְתְּהוֹן וּבֵית הִלֵּל כְּדַעְתְּהוֹן. בֵּית שַׁמַּי דְּאִינּוּן אָמְרִין. לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוָה אִינּוּן אִינּוּן דְּאָמְרִין. מְזוֹהֶמֶת הִיא מִלְּפָנָיו וְאֵינוֹ חָשׁוּד עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁינִי. בֵּית הִלֵּל דְּאִינּוּן אָמְרִין. אֲפִילוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִילוֹ. אִינּוּן אִינּוּן דְּאָמְרִין. אֵינָהּ מְזוֹהֶמֶת מִלְּפָנָיו וְהוּא חָשׁוּד עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁינִי.

הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ לֹא תִדּוֹר עִמּוֹ לֹא בְאוֹתָהּ חָצֵר וְלֹא בְאוֹתוֹ מָקוֹם. אִם הָיְתָה חָצֵר שֶׁלָּאִשָּׁה אִישׁ מְפַנֶּה. וְשֶׁלָּאִישׁ אִשָּׁה מְפַנָּה. שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן מִי מְפַנֶּה מִפְּנֵי מִי. אִשָּׁה מִפְּנֵי אִישׁ. וְאִם יְכוֹלִין הֵן זֶה פוֹתֵחַ לְכָאן וְזֶה פוֹתֵחַ לְכָאן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁנִּשְּׂאוּ. הָא לֹא נִישְׂאוּ לֹא. וּבְכוֹהֶנֶת אֲפִילוּ לֹא נִישְׂאוּ. וְהָאֲרוּסָה שֶׁבִּיהוּדָה כִנְשׂוּאָה הִיא. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה מַאֲמָר הֲרֵי זֶה לֹא יְפַנֶּה. שֶׁאֵין מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָין גָּמוּר.