תלמוד ירושלמי גיטין ג:ד

משנה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְימוּ אֶת דְּבָרָיו עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּיטָּרֶפֶת בַּיָּם וְעַל הַיּוֹצֵא לִידוֹן שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָימִין. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַיָּם וְהַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.

הלכה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם. אֵי זֵהוּ כַרָקוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי. כְּגוֹן זוֹגִין וְשַׁלְשֶׁלָיוֹת וּכְלָבִים וַאֲוָוזִין וְתַרְנוּגַלִּים וְאִיסְטְרָטִיּוֹת הַמַּקִּיפִין אֶת הָעִיר. וְאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה הָיָה וּבָרְחָה מִשָּׁם סוּמָא אַחַת. הָיְתָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת מַצֶּלֶת אֶת הַכֹּל. הָיָה שָׁם מַחְבּוּיָיה צְרִיכָה. רִבִּי זְעִירָא רַבָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלַאי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא. וּבִלְבַד כַּרָקוֹם שֶׁלְּאוֹתָהּ מַלְכוּת. אֲבָל כַּרָקוֹם שֶׁלְּמַלְכוּת אֲחֶרֶת כְּלֵיסְטֵים הֵן.

וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן. אֶת שֶׁגְּרָרָתוֹ חַיָּה וְאֶת שֶׁשְּׁטָפוֹ נָהָר וְאֶת שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֶן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.