תלמוד ירושלמי עירובין ח:ז

משנה: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר אֵין מְמַלִּין מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְאַמָּה שֶׁל אָבֵל שֶׁהָיוּ מְמַלִּין מִמֶּנָּה עַל פִּי זְקֵנִים בַּשַּׁבָּת אָמֵרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ כַּשִּׁיעוּר:

הלכה: פיס׳. מַתְנִיתִין בָּעֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה וּבִפְרוּצָה מִיכָּן וּמִיכָּן. נִפְרְצָה מֵרוּחַ אָחָת נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן. נִפְרְצָה מִיכָּן וּמִיכָּן נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ בָתִּים מִצַּד אֶחָד.

פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְּתָא. עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה מוּתָּר לְטַלְטֵל וּמוּתָּר לְמַלּוֹת. רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה פְּשִׁיטָא שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטֵל. מָהוּ לְמַלּוֹת. רִבִּי חִינְנָא אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי מָנָא אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רִבִּי מָנָא. אָמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁיעוּר. לֹא הָיְתָה לֹא עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְלֹא רְחָבָה אַרְבָּעָה. אֲבָל אִם הָיְתָה עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה אָסוּר. וַאֲפִילוּ רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה מוּתָּר. מַה דַהֲוָה עוֹבְדָא הֲוָה עוֹבְדָא.