תלמוד ירושלמי עירובין ה:ו

משנה: מִי שֶׁהָיָה בַמַּזְרַח וְאָמַר לִבְנוֹ לְעָרֵב לוֹ בַמַּעֲרָב. בַּמַּעֲרָב וְאָמַר לִבְנוֹ לְעָרֵב לוֹ בַמִּזְרָח אִם יֵשׁ מִמֶּנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְעֵירוּבוֹ יוֹתֵר מִיכָּן מוּתָּר לְבֵיתוֹ וְאָסוּר לְעֵירוּבוֹ. לְעֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְבֵיתוֹ יוֹתֵר מִיכָּן מוּתָּר לְעֵירוּבוֹ וְאָסוּר לְבֵיתוֹ. הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר לֹא עָשָׂה כְלוּם. נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם מַה שֶׁנִּשְׂכַּר הוּא מַפְסִיד:

הלכה: פיס׳. מִי שֶׁהָיָה בַמִּזְרָח כול׳. מִן קוֹשֵׁיי מַקְשֵׁי לָהּ בַּר קַפָּרָא. לְמִזְרָח בְּנוֹ וּלְמַעֲרָב בְּנוֹ. נִיחָא אִם יֵשׁ מִמֶּנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְעֵירוּבוֹ יוֹתֵר מִִיכֵּן. מוּתָּר לְבֵיתוֹ וְאָסוּר לְעֵירוּבוֹ. לְעֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְבֵיתוֹ יוֹתֵר מִיכָּן. מוּתָּר לְעֵירוּבוֹ וּלְבֵיתוֹ אָסוּר.