תלמוד ירושלמי דמאי ז:ה

משנה: הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֵבֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהוּא בְבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה אוֹמֵר שְׁנֵי תְאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הָיוּ דְמַאי אוֹמֵר מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

הלכה: מַיי כְדוֹן מִכְּבָר לִכְשֶׁאַפְרִישֶׁנָּה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה טְהוֹרָה מִכְּבָר לִכְשֶׁאוֹכְלֶנָּה הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה טְמֵאָה מִכְּבָר לִכְשֶׁאֲנִיחֶנָּה בְּזָוִית.

תַּנִּי מְטַלְטְלָהּ אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא אָמְרָה טֵבֵל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּנַיי מוֹתָּר לְטַלְטְלוֹ בְשַׁבָּת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתֵן עֵינָיו בְמִקְצָתוֹ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר.