תלמוד ירושלמי דמאי ד:ד

משנה: הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעְשְׂרוֹת קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וּמִי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר אֵינוֹ נֶאֱמָן. מֵאִישׁ פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ לִיקַח מִמֶּנּוּ אָמַר לוֹ לֹא מְצָאתִיו וְלָקַחְתִּי לְךָ מֵאֶחָד שֶׁהוּא נֶאֱמָן אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הלכה: תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ אָמַר לוֹ מִפְּלוֹנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ קַח וַאֲנִי נוֹתֵן מָעוֹת. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי אֲנִי אוֹמֵר אֶחָד קָרוֹב מָצָא וְלָקַח מִמֶּנּוּ דְּתַנֵּינָן תַּמָּן הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֶּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם רִבִּי לָעְזָר אוֹסֵר מִיַּד. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לָעְזָר אֲנִי אוֹמֵר אַחַר הַדֶּלֶת מְצָאוֹ. אָתָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר כְּרִבִּי יוֹסֵי וּדְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי לָעְזָר. דְּרִבִּי יוֹסֵי רִיבָּה מִן דְּרִבִּי לָעְזָר וְלֹא מוֹדֶה רִבִּי לָעְזָר שֶׁאִם אָמַר לוֹ אַל תְּקַבְּלֵהוּ לִי אֶלָּא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֶּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם. וְהָכָא אֲפִילוּ אָמַר לוֹ מִפְּלוֹנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ קַח וַאֲנִי נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי אֲנִי אוֹמֵר אֶחָד קָרוֹב מָצָא וְלָקַח מִמֶּנּוּ.