תלמוד ירושלמי בכורים ג:ב

משנה: כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּיכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לְעִירוֹ שֶׁלַּמַּעֲמָד וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לָהֶם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית יי אֱלֹהֵינוּ.

הלכה: כְּגוֹן יְהוֹיָרִיב וּמַכִּירָיו.

וְיָלִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל מִפְּנֵי אוֹהֶל טוּמְאָה.

בַּדֶּרֶךְ הָיוּ אוֹמְרִים שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יי נֵלֵךְ. בִּרוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִיךְ יְרוּשָׁלֵם. בְּהַר הַבָּיִת הָיוּ אוֹמְרִים הַלְלוּ יָ׳הּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ כול׳. בָּעֲזָרָה הָיוּ אוֹמְרִים כָּל הַנְּשָׁמָה תְהַלֵּל יָ׳הּ הַלְלוּ יָ׳הּ.