תלמוד ירושלמי בבא מציעא ב:ח

משנה: כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יִמָּכֵר שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ. רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. מַה יְהֵא בַדָּמִים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָיב בַּאֲחֵרָיוּתָן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָיב בַּאֲחֵרָיוּתָן.

הלכה: כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל כול׳. תַּנֵּי. שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶגֶל לָעֲגָלִים וְסַיָיח לַסַּיָיחִין וְתַרְנְגוֹל לְתַרְנוֹגַלִּין. עוֹבְדָא הֲוָה בְחַד בַּר נַשׁ דְּאַשְׁכַּח חֲמִשָּׁה עֲגָלִין וַהֲוָה מַזְבִּין וּמוֹכְלִינוֹן עַד דְּקָמוֹן עַל חַד. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי טַרְפוֹן בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵימָן. רִבִּי בָּא וְרַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרֵה רִבִּי כְרִבִּי טַרְפוֹן בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵימָן. רַב יְהוּדָה אָמַר. תַּלְמִיד חָכָם אֵין צָרִיךְ לִיתֵּן סֵימָן. אָמַר רִב הוּנָא. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָיָה צְרוֹר מָעוֹת לֹא יַגַּע בָהֶן.

יְהוּדָה בְּרִיבִי עָאַל לִכְנִישְׁתָּא. שְׁבַק סַנְדָּלוֹי וְאָזְלִין. אֲמַר. אִילּוּ לָא אָזְלִית לִכְנִישְׁתָּא לָא אָזְלוֹן סַנְדָּלַיי. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה יָתִיב מַתְנֵי וְעַל מִיתָא. מָן דְּקָם לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. וּמָן דִּיתִיב לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם.