תלמוד ירושלמי בבא מציעא ב:א

משנה: אֵילּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ וְאֵילּוּ חַיָיב לְהַכְרִיז. אֵילּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ מָצָא פֵירוֹת מְפוּזָּרִין מָעוֹת מְפוּזָּרוֹת כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעִיגּוּלֵי דְבֵילָה כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם מַחֲרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר וְגִיזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ.

הלכה: אֵילּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ כול׳. מְנַיִין לְיִיאוּשׁ בְּעָלִין מִן הַתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק. כֵּן תַּעֲשֶׂה לַחֲמוֹרוֹ וגו׳. אֶת שֶׁאָבוּד לוֹ וּמָצוּי לָךְ אַתְּ חַיָיב לְהַכְרִיז. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ אָבוּד לוֹ וּמָצוּי לָךְ אֵין אַתְּ חַיָיב לְהַכְרִיז. יָצָא יִיאוּשׁ בְּעָלִים שֶׁאָבוּד מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם.

תַּנֵּי. מָצָא כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ חַיָיב לְהַכְרִיז. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָיב לְהַכְרִיז. אֲלוּמּוֹת בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָיב לְהַכְרִיז.

עִיגּוּלֵי דְבֵילָה. הָדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין עִיגּוּלַיָיא רַבְרְבַיָּא. בְּרַם בְּאִילֵּין זְעִירַיָיא דְּאַתְיָין מִבָּצְרָה חַיָיב לְהַכְרִיז מִשּׁוּם סֵימָנֵי מָקוֹם. חֲתִיכוֹת שֶׁלְּבָשָׂר וּבְתוֹכָן כִּכָּר אַחַת אוֹ כוּלְיָה אַחַת חַיָיב לְהַכְרִיז. מַחֲרוֹזוֹת שֶׁלְּדָגִים וּבְתוֹכָן יָרָק אֶחָד אוֹ לָכִיס אֶחָד חַיָיב לְהַכְרִיז.