תלמוד ירושלמי בבא מציעא י:ב

משנה: הַבַּיִת וְהָעֲלִיָיה שֶׁל שְׁנַיִם נִפְחֲתָה הָעֲלִיָיה וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָיה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָיה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזֵיבָה.

הלכה: הַבַּיִת וְהָעֲלִיָיה שֶׁלִּשְׁנַיִם כול׳. תַּנֵּי. נִפְחַת מְקוֹם הַתַּנּוּר יוֹרֵד לְמַטָּה. מְקוֹם הַכִּירָה יוֹרֵד לְמַטָּה. אֶלָּא דּוּ אֲמַר לֵיהּ. עֲבִיד לָךְ סוּלָּם דְּלָא תִיהֲוֵי עֲלִיל וּנְפִיק גַּו בֵּיתִי.

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה וְעֶלְיוֹן נוֹתֵן אֶת הַמַּעֲזֵיבָה. רִבִּי יוּסְטָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן תִּקְרָה וּלְוָוחִים וְעֶלְיוֹן נוֹתֵן הַמַּעֲזֵיבָה. בְּאֵי זוֹ מַעֲזֵיבָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מַעֲזֵיבָה עָבָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מַעֲזֵיבָה בֵּינוֹנִית. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לְהַדִּיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת. בְּרַם אִין הֲוָה בָּעֵי מְשַׁזְגָּא מָאנִין אוֹף רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר מוֹדֵי בְמַעֲזֵיבָה עָבָה. הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָה לְאִילֵּין צִיפּוֹרָאֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת הַתִּקְרָה וְאֶת הַלְּוָוחִין. דְּאִינּוּן זְקוּקִין מֵיסַק חַמְרֵיהוֹן תַּמָּן וּמֵיסַק פֵּירֵיהוֹן תַּמָּן.