דין בשר. ההוא בר אווזא דאתא לקמיה דרבי בסעודתא דלא אמלח אפילו לצלי ולא אכל ר׳ מיניה מאי טעמא דאמר מר לעולם אין הבשר יוצא מידי דמו עד שידחנו יפה יפה ואעפ״י שלא אכל ר׳ ממנו הניח לתינוקות לאכול דאמר מר קטן האוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו כל שכן הכא דאינו אסור חמור כנבילה.