אמרי צדיקים תצז

אני בצדק אחזה פניך. מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבד, מפני שבשביל הפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקבל פני השכינה. בנוהג שבעולם מטרונה המקבלת פני המלך היא עושה עטרה כפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך ראתה פני המלך. ואדם בפרוטה שנותן לעני זוכה ומקבל פני השכינה, ד"א אני בצדק אחזה פניך. מה ראה דוד לפרש כח של צדקה בלבד, אלא ללמדך שאפי' רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה. בזכותה זוכין שמקבלים פני השכינה שנא' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. הכל רואין צדיקים ורשעים. אם כן מה בין צדיקים לרשעים. אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעים

א"ה כבר פרשתי על ענין זה למה אפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין שמקבלים פני שכינה. ונראה עוד לומר טעם. דכיון שעם הצדקה בורא האדם נפשות רבות שמחיה לעני בצדקתו ומוליד בנים ובנות ועושים תורה ומצות עד סוף כל הדורות נמצא דמי שנתן לו הצדקה עליו יחשב כל אותו עסק של תורה ומצות וכאלו הוא בעצמו עסק ועשה. ולכן אע"פ שאין בידם זכות. זוכין לראות פני שכינה. מיהו כיון שהוא בעצמו לא כיוון לזה בעת נתינת הצדקה. מצטער קצת בראות פני השכינה איך הכעיסו לפניו ע"כ

מכילתא לא על זבחיך אוכיחך אר"נ בשם ר"ב אם אדם זוכה לעשות צדקה הקב"ה כותבה כנגדו שנאמר ועולותיך לנגדי תמיד. א"ה נראה לפרש בדרז"ל לשעבר כל מי שהי' עושה מצוה הנביא כותבה אבל עכשיו שאין נביא אליהו ומלך המשיח כותב והקב"ה החותם ע"י. והנה החידוש כאן דמעלת הצדקה היא שהקב"ה בעצמו כותבה ועוד לה מעלה שכותבה שתהיה לפניו תמיד שנאמר ועולתיך לנגדי תמיד כדי שלא ימצא שום קטרוג מקום לעבור לבא לפניו לקטרג עליו. דהצדקה הכתובה לפניו היא כמסך מבדיל לפני המקטרג מלעבור

ילקוט משלי משם מדרש דרי"ד. דבר אחר טוב ארוחת ירק ואהבה שם, כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה כנגד שני בני אדם שפגעוהו בשעה שירד ממלכותו והיה מחזיר על הפתחים בשביל הפרנסה. פגע בו אדם אחד ונשתטח לפניו, א"ל אדוני המלך אבקש ממך שתשגיח עלי ובוא אלי היום. מיד הלך עמו והעלהו לעליה וזבח בשבילו שור והביא לפניו הרבה מטעמים. והתחיל להזכיר לו דברי מלכותו ואמר לו זכור אתה שעשית כך וכך כשהיית מלך. כיון שהזכיר לו ימי מלכותו התחיל גועה ובוכה בכל אותה סעודה, עד שעמד והלך משם בבכיה. למחר פגע בו אחד והשתטח לפניו וביקש ואמר אדוני המלך בקשתי שתבוא אצלי היום, א"ל מה אתה מבקש לעשות לי כשם שעשה לי חברך, א"ל אדוני איש עני אני ואין לי אלא מעט ירקות ואניח לפניך, אם רצונך בא עמי לביתי, מיד הלך עמו לביתו, כיון שהגיע לביתו רחץ פניו וידיו ורגליו והביא לפניו מעט ירק, והתחיל אותו האדם לנחמו ואמר אדוני, שבועה נשבע הקב"ה לאביך שאינו פוסק המלוכה מזרעו שנא' נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך, אלא כך דרכו של הקב"ה מוכיח וחוזר ומרצה שנא' כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, אבל הקב"ה עתיד להחזירך למלכותך, כיון ששמע כך שבע. רבי חייא בר אבא ור' אבא בר בניומי בשם ר' יוסי בן זימרא אמרו כיון שחזר שלמה למלכותו ונתנבא בחכמתו על זה טוב ארוחת ירק שאכלתי אצל העני משור אבוס שלא האכילני אותו עשיר אלא הזכירני צערי עכ"ל

בספר המפואר, הביא מארז"ל וזהו לשונו גרסינן במדרש הפסוק הזה של ויזרע יצחק מתחיל בוי"ו וחותם בה"א סי' י"ה רמז לשם י"ה שמברך למי שנותן צדקה לעניים ע"כ

א"ה הטעם דשם י"ה מברך למי שנותן צדקה, שהוא מדה כנגד מדה, הוא עם הצדקה גרם לייחד לעני עם אשתו, דשם י"ה בין איש לאשה יו"ד של איש וה"א של אשה כאומרם