אמרי צדיקים תצב

ימיו של אותו אדם ליפטר מן העולם הקב"ה מוסיף לו חיים על ידו

זוהר בראשית דף ט' פתח ר' שמעון ואמר השמח במועדים ואינו נותן חלק לעניים אותו רע עין שטן שונא אותו לפי שהקב"ה במועדים מבקר לעניים ורואה שאין להם כלום לשמוח בוכה עליהם והולך למרום ורוצה להחריב העולם מלאכי עלאי אומרים לפניו רבש"ע פלוני אוכל ושותה ויכול לשמח עניים ואינו נותן להם מיד נכנס אותו המקטרג ותובע רשות ורודף אחרי אותו האיש ומסבב עליו כמה צרות מי לנו גדול כאברהם אבינו ע"ה שבשעה שעשה סעודת בנו בא השטן כדמות עני ולא השגיח עליו וגרם מיתת שרה על צער בנו של העקדה

מדרש כל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאלו קיים חמשה חומשי תורה

ילקוט תהלים דף קכ"ב גמילות חסדים הוא מעולם ועד עולם אבל הצדקה הוא רק לשלשה דורות שנאמר וחסד ה' מעולם ועד עולם וצדקתו לבני בנים וחשיב התם כמה גדול גמילות חסדים מן הצדקה

מעשה מבן סבר שהיה רודף לעשות צדקה כל ימיו, פעם אחד נודע לו שיש יתום במדינה אחת קרובה אליו שהגיע זמן הנשואין שלו ולא היה בידו לא כסף ולא זהב במה ליכנס לחופה, מה עשה בן סבר נטל כל מה שמצא בביתו והלך ונתן לאותו יתום, ויהי בחזרתו לביתו פגע בנהר א' שהיה אורכו ארבעה פרסאות והיה שם תנין אחד שהיה מזיק לכל עובר ושב, כיון שהגיע בן סבר לאותו תנין עשה עצמו כמין גשר ועבר עליו בן סבר ולא הזיקו, כיון שעבר מן הנהר פגע באדם א' שהיה מכוער ביותר, א"ל אתה בן סבר, א"ל הין, א"ל מאין באת והוא הסיח לו כל הדבר מהיכן בא, א"ל האיש ההוא פנקסך עמי שהגיע זמנך ליפטר מן העולם, באותה שעה נשתנה פניו לירקון ונשא עיניו כלפי שמים ואמר רבונו של עולם מי שהתעסק בתורה ובגמילות חסדים ימות בשנים מועטות זו תורה וזו שכרה וגזרת עלי שאמות חוץ מדירתי כבהמה ולא יתעסקו בי אנשי ביתי באותה שעה יצא בת קול ואמר ליה הרי לך זמן עד שתלך לביתך ותשכב על מטתך, כיון שעבר ממלאך המות בא סמוך לעיר אחת וראה שבני אדם יוצאין משם, א"ל בן סבר יש כאן חכם ואקבל פניו, א"ל יש כאן חכם גדול ושמו שפיפון בן ליש והלך בן סבר אצלו כיון שראה אותו שפיפון שמח בו והביאו לביתו וראה שפניו מוריקות, א"ל שפיפון מה לך בן סבר שמא לפת אתה צריך או לדבר אחר אתה צריך, א"ל בן סבר לא לפת אני צריך ולא לכלום אני צריך הרי כל טוב עמי, א"ל שפיפון א"כ למה פניך מוריקות והוא סיפר כל מה שאירע לו בדרך, אמר לו שפיפון ש עצמך אל תירא מובטח אני שהקב"ה יציל אותך מן המיתה, כיון שעברו חמשה ימים בא ענן גדול והקיף את כל ביתו של שפיפון, א"ל תלמידיו אין אתה רואה ענן גדול שמקיף את ביתך, אמר להם ראו אם לכל העיר הוא מקיף או לבית זה הוא מקיף, באותה שעה בא מלאך המות לפני שפיפון ואמר ליה תן לי פקדון שיש בידך, א"ל שפיפון איזה פקדון יש לך אצלי, א"ל חייך ובן סבר, א"ל שפיפון לך לך למלאכתך אין לך אצלי כלום, הלך מ"ה והשיב הדברים לפני השכינה ואמר לפניו רבש"ע אין מניח אותי שפיפון ליכנס לביתו שהשביעני בשמך הגדול, א"ל לך אמור לו חייך שפיפון אין אני מבקש אלא חיי בן סבר, והשיבו שפיפון כבראשונה, באותה שעה יצא בת קול ואמרה מה אעשה לשני הצדיקים אלו שאנו גוזרין גזירה ואי אפשר לקיימה שנא' ותגזר אומר ויקם לך וכתיב צדיק מושל יראת אלהים ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה ובשבילו אני מבטלה, א"ל לכו והוסיפו ע' שנים לכל א' מהם על שנותיו עכ"ל

מעשה ברבי ראובן שהיה חכם וחסיד וישר והיה עוסק בתורה כל ימיו ביום ובלילה וכל הגזירות שהיו באות על אותו הדור היה עומד ומתפלל לפני הקב"ה: ומבטלם בתפלתו, ולא היה לו כי אם בן אחד והגיע קיצו של אותו הבן להפטר מן העולם בא מ"ה לפני רבי ראובן אביו ואמר