אמרי צדיקים תעז

כדי שיוכל ללמוד תורה, וכמו דאיתא בגמרא היכי דמי יסורין של אהבה כל שאין בהם ביטול תורה. רק אם רואה שהיסורין באים עליו. היינו על גופו ממש. לא על ממונו ובניו ר"ל כמש"כ במדרש שמואל כשבאים על גופו ר"ל יש בהם ביטול תורה. השי"ת יצילנו מכל מיני יסורים רק ישפיע לנו כל טוב א"ס

בסידור ר' שבתי גם בסידור משנת חסידים בהפרש הנוסח במעריב השכיבנו אבינו. לא כנוסח שאר הסידורים שכתוב בהם השכיבנו ה' אלהינו. כי באמת כאשר יתבונן האדם בגדלות הבורא אשר מכה"כ ולית אתר פנוי מיניה ומלכותו בכל משלה שכל העולמות עליונים ותחתונים מקבלים כל חיותם מאתו ית' בלתי הפסק רגע אחת, הנה לא היה לו העזה לשכוב במטה ולפשוט את כל אבריו מגודל הבושה מהבורא ב"ה אשר מכה"כ. אמנם כאשר אומרים השכיבנו אבינו ונזכר שהבורא ב"ה הוא אבינו ואנו בנים למקום ב"ה. יכול לשכוב כבן המתחטא לפני אביו ומדרך האב לחופף על בנו ולשמרו בעת שהוא ישן. וזהו בקשתנו שישמרנו ויפרוס עלינו וכו'

סיפר אשר בין תלמידי המגיד הגדול זלה"ה היה וויכוח על תורה שאמר המגיד ז"ל. זה אומר כך אמר המגיד וזה אומר כך אמר המגיד. והשיב להם המגיד אלו ואלו דברי אלהים חיים. כי הדיבורים שאמרתי כולל דברי כולם ע"כ דברי המגיד ז"ל. ואמר הוא ז"ל כי יש שבעין אנפין לאורייתא. ובאמת נמשכת התורה ממקום האחדות האמיתי אמנם התורה במקור שרשה היא אחדות רק כשנמשכ' לאלו העולמות נעשה שבעין אנפין לאורייתא ע"כ איתא בתורתו של ר' מאיר כתוב כתנות אור באל"ף כי רבי מאיר לקח את התורה ממקור שרשה. ע"כ נכתב אור באל"ף. ואצלנו כתוב עור בעי"ן. עוטה אור כשלמה עוטה אור כש"ל מ"ה. כי בכל אחד מישראל נמצא אבן טוב היינו ניצוץ הקדוש אשר לא נמצא כמוהו אפי' בהצדיק. רק שאור שלו איננו בהתגלות בשוה אצל כל אחד ואחד. למשל כאשר יש אבן טוב טוח בכותל לא נראה זיווה ואורה, וכאשר מנקים אותו מהחומר מתחיל האבן מעט להאיר. וכשמנקים אותו היטב הוא מאיר ביותר. וכאשר לוקחים אותו מהכותל ומנקים אותו ביותר מאיר ביותר. וכש"כ כשמושיבין אותו במשבצות כסף וכש"כ במשבצות זהב שמאיר ביותר. וזה עוטה אור שלו כש"ל מ"ה. כדרך שהאדם מתנהג עם חלק האור שיש בו. וזהו ולכל בני ישראל היה אור. רק שהחילוק הוא. במושבותם. היינו באיזה מקום שהוא מושיב אותם

עוד אמר. הקב"ה הוא נשמה של העולמות והתורה היא רוח של העולמות וישראל הם נפש של העולמות. וע"י הממוצע שהיא התורה שהיא בחינת רוח נעשה התחברות והתקשרות בין ישראל לאבינו שבשמים. וזהו קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא. ומחמת זה קודם בריאת אדם לא היה מי לקבל עליו עומ"ש כדכתיב (ואדם אין לעבוד וגו') ונאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים. כי לא היה לה היכן להיות ממוצע וסרסור

פ"א סיפר מרבי הירש לייב מאליק שפעם אחת נסע בדרך ובא למקום רפש וטיט בקשה ממנו שם נפש אחת שיעשה לה טובה. השיב לה מה לי ולך שאעשה לך טובה. כיון שרשע אתה ושוכן במקום כזה. מסתמא שוה אתה זה הגמול. והשיבה זאת הנפש. כשהייתי בזה העולם נתתי לך ממון. אמר הרב ז"ל כיון שכן מוכרח אני לעשות לך טובה

מה שאמר בפ' במדבר בשנת תקפ"ב

שאו את ראש כל עדת ב"י למשפחותם לבית אבותם. הנה ידוע למי שיודע כי האדם בעבודתו יתברך בזיכך חומרו וגופו מתאוותיו הגשמיות יכול להגיע למעלות ומדרגות יותר מהמלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש, כי נשמות ישראל נחצבות מתחת כסא כבודו יתברך, וזה ידוע כי אצל הכסא כבוד כתיב (יחזקאל א') פני אדם ופני אריה לימין לארבעתן ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן, נמצא שמדרגת האדם הוא מעולה ומשובח יותר מג' החיות הנשארות הנושאות את הכסא כי הוא מוקדם