אמרי צדיקים תס

בהרומו:

ואל ילך וירכב וייגע. בסוף אוכלו אבל ישקיט וירגיע:

עדי יתחיל להתעכל מזונו. ואם אין יהי רב עצבונו:

וכל גופו בזאת יביא חלאים. חזקים מבלי מרפא רופאים:

ואל יישן אנוש תיכף אחר אכילה כי ירבה לאיש מכאוב ומחלה:

ויישן לו בעת שעות שמונה. ויקץ בעלות השחר ויפנה:

ועת תאכל בשר עוף עם בהמה. תסדר מאכליך בחכמה:

בהתחיל לאכלו הקל תחילה. והכבד באחרית האכילה:

וכל אוכלך אשר בטנך יירפא. אכול טרם מזונך כי יירפא:

והמאכל אשר בטנך תאמץ. עזוב עשות ובטנך אל לאמץ:

ימי חום אכול טוב מאכלים. מאד קרים ואל תרבה בתבלים:

ולא פילפל וחרדל רק מעט קט. ישב לך תוך מקום הקור למפלט והפך זה עשה בימות הגשמים. אוכלין רק ברוב תבלין וחמים:

ודע כי תמצא רוב מאכלים. והם לגוף כצירים וחבלים:

כמו תבשיל אשר שהה בכלים. ודגים הישנים הגדולים:

ופקועות מאם גם הגבינה. אשר תהיה מלוחה גם ישנה:

ומאכל הכמהים רע ובשר מאד ישן ומלוח מחוסר:

והיין בגיתו מה מאד רע. לזאת אל תקרבה אליו ותתרע:

ואלה הדברים הם כחצים. לגוף אדם והמיתה מאצים. ואוכל יום ליום דמו בראשו. הכי יחטא ויתחייב בנפשו וכמה נמצאו רוב מאכלי'. והם רעים אבל אינם מכלים:

כגון דגים חדשים הגדולים. ועזים עם ישנים עם יעלים:

עדשים עם לפתות בו ופולים. ושומים עם כרובים גם בצלים:

והחלב אשר שהה למחר. אשר נחלב כגון יום או למחר:

והמצות ולחם השעורים. וחרדל עם צנון גם החצירים:

ולא טוב לאנוש כל יום לאוכלם. אבל ימעיט ואז ינעם וישלם:

ולא ירגיל עשות מהם מזונו ובהם אל יהי כל יום רצונו:

ויאכלמו אבל בימות הגשמים, וירחיקם ימי חמה בחמים:

ופולים ועדשים הם זעומים. ימי החום וכן בימות גשמים ודילועים אכול מהם ואכן ימי החום ובקור אל יהי כן:

ועוד יש מאכלים הם עכורים. והם רעים אבל לא כאחרים:

כעוף מים ויונים הקטנים. ולחם רך וקלוי בשמנים:

וסולת העבירנה בנפה. בכל צורכה ואפוה תנופה:

והמורייס וכן הם התמרים. והן כולן כאחד נאמרים:

תהי אותך מהם כלואה. לבד אם תאכלם בשביל רפואה:

והפירות וכן כל המגדים. רטובים גם יבשים מאבידים:

אשר בשלם כפי צורכם להרבות. לגוף הם רק כמו שיני חרבות:

והפירות אשר המה חמוצים. מאד רעים והם לגוף כחיצים:

אכול מהם ימי החום מעט קט. ושים הכל עלי חוקה ומשפט ודע כי המשובח במגדים. תאנים וענבים עם שקדים:

ואם תאכלם יבשים או רטובים. כפי צורכם נעימים הם וטובים:

ואך לא טוב להרבותם לעתים. ואע"פ שהם אינם ממיתים ויין גם דבש רע לקטנים. ואך הוא טוב ויפה לזקנים:

וראוי לאנוש כל יום לאוכלו. להשמר בענין מאכלו:

ומהחוק אשר יאכל וילחום ימי גשם. יהי מחסור ימי חום:

וישתדל היות מעיו לעולם מאד רפים ואז יבטח וישלם:

הכי אם יהיו מעיו כלואים. בעת צאתו יהי אות לחלאים:

ואם תרצה היות רפים, שמע נא לאמרתי וניבי האזינה, אנוש בחור יהי אוכל בבוקר, דברים הם מאד לחוקר:

כגון מאכל מלוחים השלוקים. וכזית וכמורייס יצוקים:

אם ירצה יהי אוכל כרובים. ובמלח ובזית עריבים:

והזקן יהי שותה דבר אך ויהי מזוג במים גם ונמסך וישתהא בכל בוקר דשחרית. ואל יאכל לסוף שעה שלישית וככה יעשה ימים שלשה ואז לא יהיה נפשו בקשה:

ועוד אומר כלל אשר בו. יהי בריא אנוש ממעצובו:

בעוד יהי אנוש יעף וייגע. בכל ימיו הוא לא ישקט וירגע:

ולא ישבע והם מעיו רפויים לעולם. לא יבואהו חלאים:

ובריא יהיה כל הזמנים. ולא ירגיל במאכלים משונים:

וכל שוקט ובוטח ומעיו מאד קשים בימיו עם רגעיו:

יצוריו יהיו תמיד מחולים ולא נשמר במבחר מאכלים:

ידע לך באמת כי כל אכילה אשר היא עד מאד גסה וגדולה:

לגוף הן הוא כמו שיני חרבות. והם מות וכזאבי ערבות:

והוא שורש לכל התחלואים. ובאבריו בזאת יהיו נכאים:

ורוב התחלואים עת יבואון. לבן אדם ואותו יחליאון:

יבואון בעבור רוב מאכלים. אשר מאד רק הם מכלים:

רחיצת