אמרי בינה, חלק שלישי; חדוד במילי דעלמא, שאלות נא

ראובן היה לו מאה תיבות של שעוה והביאם ביום השוק למכרם פגע בו שמעון, א"ל מה יש לך למכור, א"ל שעוה א"ל אני אקנה בכמה תמכור התיבה, א"ל בעשרה זהובים כפי שומת השעוה אצל כל הסוחרים, א"ל טוב אני אקנה בכך, ויתן לו אלף זהובים בעד המאה תיבות תכף ומיד, וזה לקח השעוה שמח וטוב לב מאד, כי בדעתו חושב הרויח ריוח גדול בזה ונתעשר, וזה המוכר שקבל הזהובים ג"כ שמח מאד, שהרויח ריוח גדול ונתעשר ואח"כ כל אחד כשבא לביתו ראה שלא הרויח כלום אלא כפי מה שיצא מידו נטל, ונעצבו שניהם, תאמר איך מעיקרא כל אחד שמח שמחה גדולה ואחר שבאו לביתם תכף עברה השמחה משניהם, ופרחה ההרווחה הגדולה מידם, ורק מה שנתן נטל: