אמרי בינה, חלק שלישי; חדוד במילי דעלמא, תשובות עט

בראשונה בזריקת צרור הרופייה על השלחן רמז להם מ"ש חכמים מלה בסלע משתקיתא בתרין, ולכן בהשלכת צרור העשרה רופייה יצא קול, ובהשלכת נייר של עשרים רופייה שהוא כפל העשרה לא יצא קול. ובחנית רמז להם כי הם דואגים מפני שאין להם אמונה בהשי"ת ובטחון בו ורואין כל המבוקש שלהם רחוק מהם ולכך דואגים, וזה ידמה לאוחז הדרב"ין בהפך שאז יראה הדנרים רחוקים ממנו מאד, אבל אני תופס הדרב"ין ביושר שבו נראין הדברים והחפצים קרובים, כן אני בבטחוני בהקב"ה אראה כל המבוקש שלי קרוב אלי ולא אדאג, לכך אין אני צריך ליין ושכר. ובשלשית היה בכלי ההוא חרדל הרבה ובעת שטעם ממנו זלגו עיניו דמעות מכח חריפות החרדל, לכך השיב לבעה"ב כך: