אמרי בינה, חלק שני; חדוד בדברי תורה, שאלות נז

בירושלמי דשקלים איתא על הנכנס ללשכה לתרום תניא היו מדברים עמו משעה שנכנס עד שעה שהוא יוצא כדי שלא יחשדו אותו שהוא מטמין מעות בפיו, ולכן אינו נכנס לא במלבוש חפות פירוש כפול, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילין, ולא בקמיע, ומקשי בירושלמי למה מדברין עמו יעשו תיקון אחר להנצל מן החשד שלא יחשדוהו שטמן מעות בפיו, ומתרץ אי אפשר לעשות לו זה התיקון מפני הברכה שחייב התורם לברך על התרומה קודם שיתרום בתוך הלשכה, ושואלין מה זה התיקון שיצילנו מן החשד הנז' שא"א לעשותו מפני הברכה: