אמרי בינה, חלק שני; חדוד בדברי תורה, תשובות רלח

תרץ שם בשם העולם דמשכחת לה בכהאי גוונא והוא אם היא עצמה לא קבלה קדושין אלא אביה קבל בה קדושין בעודה קטנה, והשתא ליכא מיתה בודאי אלא משום דאזלינן בתר רובא, דאי אמרינן לאו אביה הוא, א"כ היא פנויה דאין כאן קדושין, ונמצא גם עיקר המיתה חייבת בה משום דאזלינן בתר רובא ולהכי נידונת בשריפה ע"ש. ועוד נראה לתרץ נמי כגון שקידשה עצמה בתנאי שהיא כהנת ואי אמרת אביה לא הוה כהן ואין זה אביה אין כאן קדושין, ונמצא. גם מיתה אין כאן: