אמרי בינה, חלק שני; חדוד בדברי תורה, תשובות רכ

אותם הבנות של יוסף בן שמעון שתיהם היו פנויות מעיקרם שלא נתקדשו ולא נישאו, אך היו קטנות שאביהם מקבל קדושין שלהם והשליח קדש אותם מן האב, ואין האב לפנינו לידע את מי קדש, לכך שתי הבנות האלה נאסרו על ראובן וגם על שאר אדם כיון דלא ידעינן איזו מהם נתקדשה, אך בנות יהודה בן לוי אחת מהם היתה מקודשת לאחר בעת שהיה השליח בעיר ההיא, ומת בעלה אחר זמן המכתב של השליח שכתב לשמעון קדשתי לך בת יהודה בן לוי, וא"כ אין כאן ספק דודאי אחותה הפנויה קדשה אביה לשמעון על ידי השליח, ולכן החכמים התירו לשמעון לישא את זו שהיתה פנויה בזמן הקדושין דודאי זו נתקדשה לו, ואת אחותה שהיתה נשואה בזמן הקדושין התירו אותה לעלמא ע"י מיתת בעלה: