אמרי בינה, חלק שני; חדוד בדברי תורה, תשובות קמד

התירוץ הוא דעופות דרכם לפרוח אחד אחד ויוצאין ונכנסין אחד אחד להכי אמרינן אחד מהם פרח והלך לו ונשארו השנים, אך המנה לא פרחה והלכה מאיליה אלא ניטלה על ידי בעליה ובודאי כשבא ליטול לא יטול מנה ויניח מנה מאחר דשני המנים הם מעות מעשר שני שצריך להעלותם לירושלים על כן בודאי אם ירצה ליטול אותם מתיבה זו להניחם במקום אחר יהיה נוטל את כולם ולא יטול מנה ויניח מנה, לכן אמרינן ודאי נטל הכל להניחם במקום אחר ושכח מה שעשה, ועל כן זו המנה היא חולין: