עמנואל הרומי על אסתר ז:ח

והמן נופל על המטה אשר אסתר עליה הגיד הכתו' כי בעת שהמלך שב מגינת הביתן אל בית משתה היין מצא המן שהיה נופל על המטה אשר אסתר עליה. ואמרו נופל ר"ל שהיה כורע ומשתחו' לה ומתחנן לרגליה ובראותו כי שב המלך נפל מרוב פחדו. ואם נאמ' שהיה נופל ממש יש לומ' כי לא עמד כי יי' הדפו והיתה סבה אלהית שמצאו נופל על המטה. ובמסורת על המטה ב' בקריה. ויתחזק ישראל וישב על המטה. והמן נופל על המטה. ודרשו מפרשי המסורת שזה בא לרמוז שהצדיקים כשהם חלשים הם מתחזקים כדכתי' ויתחזק ישראל. אבל הרשעים הם להפך שאף בעת גדולתם נופלים שנ' והמן נופל בגדולתו היה נופל:

הגם לכבוש את המלכה עמי בבית ר"ל הגם לאנוס את המלכה בפני בתוך ביתי אתה רוצה ומלת לכבוש פנוי לשכיבה שתהיה תחת [?] [?] יכריחנה וכמוהו וכבשוה. וטעם עמי שאני ראיתי זה הדבר:

הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו ר"ל כסו אותם בושת וכלמה. או יאמ' שמשרתי המלך כסו פני המן שלא יראנו עוד המלך בראותם שעלה חמתו באפו וכן משפט מלכי פרס שיכסו עבדי המלך פני מי שכעס עליו המלך שלא יראנו עוד המלך וזה דבר ידוע בספרי פרס: