עמנואל הרומי על אסתר ג:ח

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד. אחרי שהפיל המן הגור' וידע היום והחודש הראוי אל זה הלך למלך להלשין את ישראל. ואמ' ישנו עם אחד . כלומ' יש עם אחד שהוא מפוזר ומפורד בין העמים שהם בכל מדינות מלכותך. ומלת ישנו הנו"ן נוסף ומשפטו ישו וכן אם ישך מצליח דרכי. ועתה אם ישכם גם אפשר שהנו"ן והוי"ו נוספין ומשפטו יש עם אחד ואמרו ישנו עם אחד בא על דרך ותפתח ותראהו את הילד:

[יש מפרשין מפוזר ומפורד שיפרדו איש מעל אחיו כל כך הוא רע כולו.]

ודתיהם שונות מכל עם. ר"ל נימוסיהם ומנהגותיהם הם משונות מנימוסי שאר העמים ומנהגותיהם וכאלו אמ' ודתיהם שונות מדתי כל עם:

ואת דתי המלך אינם עושים. כלומ' של די שדתיהם שונות אלא שלא ישמרו נימוסיך ודתותי' כפי מצותך והנה כל עם ועם שמרו חוץ מהם:

ולמלך אין שוה להניחם. כלומ' למלך אין דבר שישוה כלום. ותועלת להניחם בחיים. או ר"ל אינו דבר נכון: