עמנואל הרומי על אסתר ב:טו

ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אומ' הכתו' כי בעת שהגיע הזמן ללכת אסתר בת דדו שלמרדכי שהיה שמו אביחיל שעליו אמ' למעלה היא אסתר בת דודו אשר לקח אותה מרדכי להיות לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמ' הגי סריס המלך אמ' כי היא לא אמ' פלו' יבוא עמי לחברתי רק התנהגה על פי עצת הגי וזה אות על שכלה:

ותהי אסתר נשאת חן בעיני על רואיה . אמר כי כל רואיה היה נראה בעיניהן שהחן הוא דבר חוץ לשכל נשוא בה: