עמנואל הרומי על אסתר ב:א

כשוך מקור מפועל קל מפעלי הכפל. ור"ל כאשר שככה חמתו שבערה בו כי בעת שיכעס האיש לא יסור מהיותו מתנועע תנועת הכעס עד שינקום מאויבו. ולכן אחרי שיסור הכעס יאמר שכך כלומ' ינוח:

זכר את ושתי ר"ל בפה או זכר יופיה והיותה חקוקה בלבו:

ואת אשר עשתה. ר"ל קלות חטאה:

ואת אשר נגזר עליה מגזירת בין הגזרים שלא תבוא עוד אל המלך. ובזכרו זה יש להאמין שהוקשה בעיניו. ועמד משתומם ואם לא נזכר ובעבור זה נערי המלך ומשרתי' שהרגישו זה ממנו אמרו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה: