אילימה לז

אל מציאות זה ויתייחס אל הרצון הזה עד שיהי' תכלית ההתקרבות אל הרצון הרוצה ולא יתרחק הרחק שיכונה בעצם הנאצל ולא במאציל אל האמצעי צאת המציאות ממאציל אל נאצל ולזה כשיבא השכל לשפוט ענין זה לא נמצאהו שאינו נתפס במחשבה וקרוב לנו לומר שכמו שהמאציל נמנע ההשגה ממחשבותינו כך המציאות הזה רחוק מההשגה רק שנדע שהדברים יצאו ממאציל אל נאצל וכאשר נבחין מאצי' נתן לו המעלה העליונה באחדות ושלילת הפעולות והרחקת התוארים כדפי' בת"א וכאשר נבחין נאצל נתן לו החידוש וההפעלות כדרך שיחייב מלת נאצל ואח"כ נאמר שיש מיצוע יוצא ממאציל אל נאצל קצהו דבק אל הנאצלים ומכלל נאצלים יחשב והיינו רצון הרצונות וראשו דבק במאציל צאת הנמצאים ממנו ואחרי צאתם ממנו יתחדשו ובהתדבקם בו הם תכלית אחדותו ואינם מחודשות וענין זה ממש אל הספי' בעת אצילותם וענין זה אל פעולת א"ס עליהם ואל תתמה על עניינים אלו כי כמו שבאדם גוף והם משל הספי' ופעולת' ויתעלו מן הגוף אל דקות הלחות עד הדם הזך היפה שעליו רוכב החיות הדק שעליו רוכב הנפש שעלי' רוכבת הנפש המשכלת שעליה רוכב הנפש הקדושה שעליה רוכב הרוח הטהור שעליה רוכבת הנשמה הרוחנית שעליה רוכבת נשמה לנשמות וכמה מדרגות כאשר יתבאר בתמר י"א בע"ה כן הדמיון הזה לספי' שהן כעין גוף והנשמה בתוכם נתן במדרגות האלו ודרך קצרה נאמר גוף ונשמה כך דרך קצרה נאמר מאציל ועשר נאצלים:

פרק יג אין ספק שא"ס אינו בעל תכלית ואינו גוף ואינו בעל דין ואינו רבים והוא תכלית הקדושה והטהרה ולזה יקשו על כל הקדמה והקדמה מאלו ההקדמות קושיא אחת ואמרו כיון שאינו בעל תכלית וגבול מהיכן יצא הגבול והתכלית ושאלה זו תשובתה קלה מאד ופשוטה שהאלוה לא יעשה כמוהו ועם היותו בב"ת מצד עצמו הנה הנאצל מחודש עלול ממנו והרי יש לו תכלית שהרי העלול יורד מעילתו שאינו עילה כעילתו ולכך א"ס עילת כל העילות ושאר כל העילות עלולות ממנו וכשאתה בא לתת שבח ומעלה לנאצלים בלי ספק אתה נותן מקום המעלה אשר אין לה תכלית לעילתה העליונה על כל והרי הגבול נמשך בהכרח וימצא כל זמן שישתלשלו העלולים אלו מאלו ועם היות שאינו מניעת יכולת בנמנעות ונמנע היות האלוה עושה אלוה כמותו עכ"ז נאמר שלא נמנעה המעלה מהעלול מצד העילה מפני שבהדבק העלולים בעילתם העליון דהיינו אחדות הנאצלים במאציל קודם אצילו' והתפשטותם הנה הם במעלה ואחדות גמור קודם צאתם אל הרצון ומהיכן נמשך להם התכלית בהתפשטם ממנו והגיעם אל הרצון ומהרצון ולמטה והיותם עלולים ומשתלשלים וזהו מציאות' מצד עצמן והתפשטות' לא מצד מאצי' שמצדו הרי כל הצורות מאוחדות באחדותו והוא וחכמתו ורצונו והידוע בו א' כאשר נבאר בפ':

והנה יקשה לפי זה שהתכלית בחיוב שלא בכוונת פועל ח"ו לזה נאמר שאין שום נמצא שלא בכוונה ח"ו אלא כולם בחכמתו ידועים בתכלית האחדות ובכוונה מכוונת מעוללים ממנו כדי שימשך להם התכלית והגבול ע"י התרחקם אמנם התכלית פועל נמשך להם מהתרחקם מאתו בכוונה מכוונת ומדד להם שיעור ותכלית לכל בריה ובריה כדי שיעור ומדה שמדד לו היוצר ועלול א' ע"י השתלשלות הנז' בב' פרקים הקודמים ושאר העלולים ע"י עצמות וכלים שפי' בפ' ז' והטעם שהעלול הא' דהיינו הכתר הנמצא מעצמותו בלי אמצעי אנו צריכים לכל הענין הנדרש בב' פ' הקודמים ולכל הפעולות בעת צאתם ממנו ואליו אמנם מהכתר ולמטה יופעלו ע"י עצמות וכלים נשמה וגוף ולצאת אותו המציאות מהנשמה אל הגוף אנו צריכים לתת המציאות אל הרצון ורצון הרצונות אמנם אחר שהם בעלולים יופעלו מהם בכח א"ס בדרך עצמות וכלים ויתרצה המציאות ההוא ברצון הקדום ויצא ממנו ונתפשט ויתהוה במקום ההגון והנאות המשל בזה שיעור מדת הנצח הוא שתהי' מדה זו בכח עד היותו מתפשט אל עלול ז' ושם יהי' גבול מציאותו הנה יתרצה מרצון העליון על הדרך הנז' ונשתלשל ברצון דהיינו הכתר בסוד תיקונם בדרך עילה ועלול על צד עצמות וכלים שאין שום מציאות נפעל אלא ע"י א"ס נשמה לספי' ויתפשט וישתלשל ממציאות אל מציאות תוך העלולים העליוני' בדרך העלם לא במציאות מתמצא ממש שאין שם תכלית מציאות אלא עד הגיע' אל אצי' ז' ושם עמד מציאותו ונגבל בגבול שיעור מדה הנמדד לו מהרצון ע"י ההתפשטות עד הגיע אל שיעורו ומדתו ועניינו ועכ"ז לכל הנמצאים עד עמדו אל מציאותם הכל נמדד שיעור ומדה מרוצה ברצון העליון יוצאת מאת המאציל כדרך צאת הפעולות כנז' בפרקי' הקודמים י"ב וי"ג:

פרק יד אינו גוף א"כ מהיכן יצא הגוף הנה שאלה זו שאלוהו החוקרים ואמרו שמהצורה לא ימשך חומר א"כ אפי' יהיו העלולים אלף סוף סוף מהיכן יצא החומר ודברו מטעם זה על ה' תועה אמנם הם חשבו שידעו הצורות והחומרים ולזה הקשו מה שהקשו ולא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו מפני שחשבו שהצורה אינה מורכבת אלא פשוטה מכל ולזה סיכלו זה אלא גם חשבו שהשמים גשם חמישי פשוט ובזה יצאו אל מה שיצאו והנה רז"ל פי' שהם נקראים שמים שהם מא"ש ומי"ם ועד"ז הנמצאות העליונות חשבום פשוטות ולא עמדו על סוד ה' ואינם אלא מורכבות שהנפש והרוח והנשמה הם מורכבות מד' יסודות