אילימה לב

מא"ס המשל בזה שיעלה בדעתך שמה שהוא כתר אינו א"ס ח"ו שזהו שניות חלילה וחס אלא מה שהוא הכתר הוא א"ס שכח המאציל בנאצל אמנם הכתר אינו א"ס שיש בא"ס מה שיש בכתר ויודע ומשיג א"ס הכתר במציאות משובח והשגה וידיעה נפלאת ממה שהכתר משיג עצמו והטעם שהוא **(נר' שצ"ל הווהו)** הווה והאצילו ואיך יסתר נאצל ממאצילו ואפי' מלת ידיעה והשגה לא יצדק אלא על צד העברה והכתר אינו משיג מא"ס שום השגה בעצמות אמתתו רק שיפלא בהשגת עצמו מפלאי ממציאו שאין שום ידיעה בא"ס לשום נמצא אלא מצד פעולותיו לא מצד עצמו וכמו שאנו לא נשיג נשמתינו אלא שאנו נדע באמונה שהיא פועלת בנו כך הכתר אינו משיג בא"ס אלא שידע אמיתות פעולותיו בו. וא"ת למה הרחקנו השגת הכתר בא"ס מפני שאחר שהוא נאצל יש לו תכלית וכיון שיש לו תכלית אינו עצמות הא"ס וכיון שאינו יודע עצמותו אינו יודע אמיתתו אלא מצד פעולותיו שאין לו התחלות שידענו מצד התחלותיו:

ונחזור לענין הפרק והנה כשהוה והאציל הכתר האצי' והוא מתלבש בו כנשמה בתוך הגוף ופועל בו וכאשר הווה והאציל החכמה הרי השגחתו מתלבשת בחכמה באמצעות הכתר ונמצא על דרך זה בבינה ובדעת אמנם מהדעת נמצא בשיווי בז"ס לפעול בהם כנשמה בתוך הגוף בענין שימצא השגחתו נשמה בתוך הגוף בששה הנהגות לפי שמתבאר בחש"ק ולעולם א"ס בתוך כולם או שימצא א"ס אפי' במל' או שימצא מתעלם בלבוש הכתר והכתר מלביש לא"ס ונמצא א"ס בכתר שבכתר בתוך כל הספי' אפי' במל' או שימצא א"ס בכתר שבכתר וכתר שבכתר בתוך החכמה שבכתר ומשם מתפשט בכל הספי' או שיהי' א"ס מתלבש בכתר שבכתר וחכמה עצמה והדעת והם נשמה לספי' או שיהי' מתלבש בכתר שבכתר ובחכמה שבכתר ובחכמה ובדעת ובבינה והם ששה ולפי השתנות המציאות האלו כך תשתנה ההנהגה והטעם שהנהגת הנשמה לנשמות הוא א"ס אינו הנהגה שלימה וכאשר הספי' יתדבקו אליו אין בהם דין ולא חסרון כל אלה רחמים גמורים ושלימות הכל מפני קורבת מאצילם אליהם אמנם כאשר יתרחק כמו מדרגות הרוחק כך הוא שינוי ההנהגה ולזה ההנהגה הרחוקה מכולם הוא כאשר הבינה ילביש הדעת והדעת ילביש אור החכמה והחכמה ילביש אור חכמה שבכתר ואור חכמה שבכתר ילביש אור הכתר עצמו ואור הכתר ילביש אור א"ס והנה השינויים האלו תלוי בנאצלים הנה כאשר ישתלמו הנאצלי' ויוכנו אור א"ס יושפע עליהם מלמעלה וכאשר יעדר הכנתם מצד התחתונים ולא יוכלו לסבול אור א"ס יתלבש אור א"ס ויתעבה באור הכתר וירד אליהם בהתלבשות הכתר וכאשר יעדר תיקונם והכנתם אפי' לזה יתעבה אליהם ויתלבש באור חכמה שבכתר וכאשר עוד יתעבה למיעוט ההכנה יתעבה אליהם באור החכמה עצמה וכאשר עוד הם בלתי מוכנים יתעבה באור הדעת וכן באור הבינה כדפי' ואולם כפי ריחוקם כפי פעולת א"ס בהם ע' אמצעיים כך ירבה הדין בהם לפעול בתחתונים עד שכאשר יתגבר הגבורה החזקה יהי' בהתלבשות הנשמה בלבוש הכתר וכתר בלבוש החכמה שבכתר ולבוש חכמה שבכתר בלבוש חכמה עצמה וחכמה עצמה בלבוש בינה ובינה בדעת א איפכא ולעולם א"ס פועל בתוך הגבורה הדינים האל שהתעלם ע"י ספי' ונתלבש עד שאפי' הנהגת הבינה העלב אור החסד ואור הת"ת שהם חסד ורחמים ופתח מקור הגבורה ודיני' וא"ס פועל בה ע"י התלבשות הנז' והדין ממנו ע"י השתלשלות המדרגות ואין הדין ממנו מפני שנפעל בסוד עצמות וכלים והמשלים הנז' בפ' הקודם ובזה הפ' אתה נותן ההנהגה לא"ס ולא יוחס אליו שום דין ולא שום פעולה כלל ועיקר ויצאנו מידי כל הספקות ועוד נאריך בע"ה:

פרק ט' לתקן קושי' עצומה יפול בדרוש הנז' והיא זאת לא ימנע פעולת הגבורה והדין היא בכוונה ממנו וידע בה או לאו אם יודע בה והיא בכוונה ממנו הרי פועל הדינים והשינויים ואם אינו יודע בהם ופועל בחיוב שלא בכוונה זה מגונה מאד והנה קושי' זו אינה אלינו לבריות אלא גם יקשה לכל המאמינים בהשגחה אמנם לנו יקשה ע"ד הספי' ולזה נאמר אם נצייר מלך מיטיב לצדיק ולגנב נקראהו מקולקל ההנהגה וכן אם נאמר מלך שהוא בעצמו תולה רשעי בני אדם והורגם נקראהו מגונה ולכך שתים אלו נרחיק מהאלוה ולא ריחקו הדינים מהאלוה המקובלים קדמונינו לגריעות הדינים ח"ו שהרי אין לך דין יותר חזק מדין המות והגהינם ופי' רז"ל והנה טוב מאד זה מות ויש שפי' זה גהינם מפני שע"י הדינים תיקון הנמצאות כולם. אמנם הרחיקוהו לב' עניינים הא' לסבת הפעל הדינים ע"י הרעים המגונים נקראהו עבד מצורע וכיוצא ופי' לא יגור במגורך רע. ופי' צא תפתה וגם תוכל ברוח נבות שהוציאוהו ממחיצתו של הקב"ה וכיוצא. ועתה לדרך זה נאמר שאין ראוי למלך לעזוב הדין אלא להשגיח בו. אמנם לא נעשה ע"י. ואחר שנשמור ב' ייחוסים אלו לא נשאר לנו בדרוש הזה אלא להשמר בשתים אחרות והם א' שהדינים מורים הפעלות בעין הכעס והחרון אף וכיוצא. הב' שהאלוה טוב ומטיב באמות וציור ועם היות שהדינים יפים בתכלית בההתחלה הם עונש וכעס ומהטוב הרחמן תכלית הרחמים