אילימה רעז

מ' אחרת באומרך מ"ם דהיינו סוד ד' הנהגות נצח חסד הוד דין יסוד רחמים מ' למט' מג' כנודע חקיקת ההנהג' מרובעת פעם ב'. פ' היא סוד חקיקת תמונ' ההנהגות למט' ב' פעמים מ' יעשה פ' והיינו סוד תמונת ההנהג' ד' ראשי נהרות בד' שמתחקקים מבריא' אל יצירה:

חמר רביעי באצי' החסד והגבו' והת"ת בס"ד פרק א הנה בלי ספק שהי' ראוי לבאר כאן אצי' המ' מפני שאצי' הת"ת והמ' יחד וכן פי' באידרא נוק' מאחורי דדכורא אתתקנת וכאן הוא סוד גלגלתא דנוקבא אמנם שלא לבלבל דעת המעיין נפרש ענין התפשטות הספי' והשתלשלות' ואצי' על סדר שיעור קומה ובעין יעקב בע"ה נפרש ענין המ' ותחלת' אצי' זה אמנם עד כאן ההשתרשות הנרמז הוא סוד רישא דמלכא שהיא נמדדת ומשוערת בסוד היותם תמיד ד"ו פרצופי' יחד ואין להם בחי' הנאצלי' כל א' וא' אלא כאן מכאן ואילך ועוש' המציאות הנז' והשתרשו' הספי' הנז' רישא דדכורא ואח"כ יעשה למט' מגלגלתא דא לצד הדינים והגבורות סוד גלגלתא דנוק' א"כ ע"כ הגבורות נכללות בזכר הם סוד ד"ו פרצופי' יחד א"כ במ' ית' למעיין דברי בוצינא קדישא בתי' באומ' אידי שיעור' דיליה בכמ' ענינים הם מדת שיעור נקבי החוטם היא שיעור נקבי האוזן היא שיעור פחיחת הפה הוא שיעור בת עין מפני שהיא מציאותם שם עמו וכל אותם הבחי' שהם מתפשטות ויורדות היינו התפשטות ז' ספי' וסוד שרשם הוא סוד שיעור מדת האיברים בתי' דרישא דדכורא א"כ נמצא שהיא המשערת אותו ומודדת בו סוד כמה תי' שבו. אמנם בבוא סוד התפשטות אל מציאות זה ועוש' השתרשות זה בבטן המלאה דהיינו בתוכיות הבי' כדפי' יצאו הבן הזה והבת הזאת מבטן אמם דהיינו שיעור מציאות התפשטות' לעולם סוד הראש הוא השרשי' אשר להם בבי' והמתפשט הוא סוד חג"ת דהיינו גופא ודרועי' כאשר יתבאר והם יוצאים ומתפשטי' ונאצלי' מן הבי' ועכ"ז יתייחס הבי' בשרשה למעל' והחסד ז' ספי' ממנה ולמט' וכאשר יתוקנו בשיעור קומה יתקשרו בסוד הבי' ששם השרשי' לספי' ושם רישא דמלכא מתעטרא באימא עילא' ולזה יהי' סוד הת"ת גופא דמלכא מתפשט' מתוכיות אימא עילא' ושרשי המ' אינם למעל' כ"כ ויהיו שרשיה מתגלים למט' ויהי' סוד שרשיה גבורות שהם מתפשטי' בין החסד והגבור' בין ב' דרועי' דמלכא כאשר נבאר וכאשר היא תתקן במעשיה ושרשיה לא הגיע אל חוכיו' הבי'. אמנם תגיע אל בין החו"ג מפני שאותם השרשי' אשר לכ' בבי' רישא דמלכא איקרון ועלמא דדכורא שהנהג' הנקב' אינה מתחלת אלא מבין חו"ג ב' דרועין המתפשטים ולזה יהיו כאן ג' ענינים שצריך שידע המעיין כדי שלא יתקשו לו דברי האידרא עם המתבא' בכמ' מקומות בזו'. הא' שהבי' על חג"ת והיינו סוד סדר הספי' חג"ת וזה סוד השתלשלות האצי' בלי ספק והם גוף וב' דרועי' ואצי' זה על זה אבאר עוד והקדימ' אשר לג' אלו זה על זה. הב' שסוד רישא דמלכא הוא השתרשות אשר לג' אלו הספי' בתוכיות הבי' בסוד קשרן בחכמ' ותבו' ודעת כדפי' וכאשר יבחן הבי' בכל אשר בתוכ' ויבחנו חג"ת בעצמן אלו הם ג' ספי' והבי' ספי' על גביהן כמורגל בכל ספרי הזוה' וכאשר יבחנו שנעשו שיעור קומה בצור' העליונ' וקשר החג"ת גוף ודרועי' בשרשיהם אשר בתוך הבי' נעשה ראש ודאי רישא דמלכא והקומ' משתלמת שם והכל מציאות א' הג' שסוד המ' היא משתרש' גם בבי' שהרי ד"ו פרצופי' נאצלו מחו"ב כמבואר בכמ' דוכתי. אמנם כל השרשים ההם יחשבו לתי' דכורא מפני שאינם שרשי' אל ההנהג' המתפשט למט' בין התחתונים אמנם יעש' השתרשו' למ' בבחי' הנהג' המתפשט' למט' בין החו"ג וזה יחשב לעצמו כאשר נרצה לפרש שיעור קומה אל הנקב' ואם לא אלא שנאמ' שהיא ספי' לעצמ' הרי היא למט' ספי' י' עם היות שיש שרשי' עליונים בחו"ג מכלל חו"ג יחשבו השרשים ההם ובזה לא יקשו דברי הזוהר כלל ועוד אפרש בעין יעקב בע"ה:

פרק ב הקדמות הם בדברי ר"ש מפוזרו' המודיעו' לנו הקדמ' גדול' בסוד זה. הא' אומ' בכמה דוכתי אימ' עילא' עד הוד איתפשטת ונודע נו"ה ירכין דדכורא. הב' אומ' אימא עילא' תפילין על רישא דמארי עלמא והם מעוטרים על ראשו כדפי' לעיל בת"ב וסוד ב' רצועות הם כנפי האם לכסות על הבן וכאשר תשמור ב' ימצא סוד אימ' על ברא מהכא והכא לימינא ולשמאלא וקיימא לן קדש לי כל בכור סוד