אילימה רסח

האלו היא משתתפת בבתי דיני' אלו להכניס ולהוציא להכניס מבתי דיני' אלו ריח המעשי' ולהוציא אליהם גזרות והנהגות כפי צורך הנמצאי'. והנה ז' נקבי' אלו שהם בסוד רישא וגלגלתא אין לך שיהיו נקבי' פתוחי' באלו הג' והטעם שאלו הז' נקבי' שהם בראש ב' עיני' ב' אזני' ב' נחירי' והפה הם סוד ז' קני מנורה דהיינו גוף המנורה הפה היא הקנה האמצעי שבה עיקר הכל תלוי שהיא עיקר הפעולות אומר ועושה גוזר ומקיים כל ענייני המלך עיקרם באמירה כאשר נבאר דהיינו הפה הקנה האמצעי שהי' המל' שבחי' בין ו' הספי' באמת היא נקודה בין נו"ה ובין ת"ת ויסוד ובין חו"ג מפני שהיא בקו האמצעי ולכך היא תחת כולם שהיא ז' בת שבע ועכ"ז היא משתתפת עם כלם ופועלת מה שכלי הספי' משפיעות כאשר נבאר ויאמר ד' סלחתי כדבריך ויאמר ד' לא ידון רוחי ויאמר ד' אמחה ויאמר אלהי'. העיני' ב' קני' היותר קרובי' הם סוד נו"ה צופי' ורואי' ודנים ומיד פה גוזרת והיינו ארדה נא ואראה הכצעקתה ומיד פה גוזרת עשו כלה וכיוצא וירא ד' כי רבה רעת האדם בארץ ויאמר ד' אמחה מיד באים אל הקנה האמצעי' נחירי' ימין ת"ת שמאל יסוד ב' ווי"ן ב' קניס הקרובי' יותר אל המנורה מריחי' ריח מה כתיב וירח ד' את ריח הניחוח ויאמר ד' מיד בשיתוף הקנה האמצעי' ומפני קורבת אלו הב' קני' אל גוף המנורה הקנה האמצעי' דהיינו ייחס הת"ת ויסוד עם המל' נקב גדול להביא מן החוטם אל הפה ומן הפה אל החוטם והכל ענין א' בקרוב מאד מאד והיינו שב' יחד נאצלו מן המוח סוד ד"ו פרצופי' לכך נקב המוח הוא בא לב' יחד ועניינם אל המח אחד:

פרק נז עתה נבאר ענין הפעולות שהפה פועלת מהם רבות מאד כמו שרמזנו בפ' מ"ד. א' כל הגזירות העליונות תלויות בפה ומה גם בשפתים כאומר ודעת שפתי ברור מללו. ופי' ר"ש שפוון מרחשן גבור' מחמת אודם ולובן שבהם הבינ' משפעת הדיני' החכמ' משפעת הרחמי' ועם היות שהם נצח ימינית הוד שמאלי' היינו למטה במקום התפשטות' אמנם סוף ב' נקשרות בפעול' א' והיינו שפתותיו שושני' כגוון אודם ולובן לב' כא' ולזה שתים מצד הבינ' מרחשן גבוראן דהיי' הגלות ע"י מהם למטה כחות הבינ' שהיא פועלת גבורות ופעולה זאת ראשונה מן האודם שבהם ולכך פי' בפ' אמור בסוד ב' ערבות הדומות לשפתי' שהם גבוראן ערבי נחל שעיקרם בבינ' אמנם כאשר יגברו הרחמי' העליונים הם מתלבני' ומגלים אור החכמ' למטה והיינו מ"ש ר"ש מרחשן חכמת' כענין לימודי ד' שהם נו"ה וכיוצא הם בשרש' למעל' ויתפשטו ההנהגות מהם למט' עד הכוחות כלם המשתלשלים בב"ד לדון טוב ורע ביסורי האדם וחיי' ומות וכן כל אותם הכחות המעוררי' למעל' ואומרי' פ' עשה כך או עשה כך שהם אותם הקדושי' המעוררי' ב"ד לטוב או להפך באמת שהם שפתי אמת כלם הם נשפעי' מאלו ואלו הם כלם תלוי' כאשר השפתים האלו משפיעי' גזירה עליונה שפע עליון מיד כולם מתעוררי' למטה לגזור הדין בכל ב"ד תחתוני' והיינו כמו שהשפתי' מגלי' הדברי' הנעלמי' המחשבה וכל סתרי האיברי' כך אלו הם כחות בכל ב"ד האומרי' פ' זכאי או חייב לפי מה שגזרו כל בתי דיני' והם גוזרי גזירות הדין ממה שנגזר פנימה וכך אלו השפתי' הם עושי' בקומה העליונה וכך משפיעי' בקומה בתחתונה ומהם תלוים כדפי' יד והם פועלי' ימין ושמאל ופועלי' ב' תובעי' הדין שהם מעוררי' האיברי' הפנימיי' לפעול והיינו ובמאמר קדישין שאלת' שואלין למה פ' עשה כו"כ ואח"כ גוזרי' הדיני' והיינו בגזרת עירין פתגמין והם בפעולה זה לטוב וזה להפך:

פרק נח בסוד פומא בשפוון נשיבו דרוחא דחיי' והענין כי סוד האלהית הנמצא אל התחתוני' אינו מתפשט דרך הכלי' התחתוני' דהיינו שיתלבש בשאר האיברי'. המשל בזה שיתלבש העצמות המתפשט להנהיג התחתוני' בחו"ג הנק' זרועות ובנו"ה הנק' שוקיים ומשם יקבלו התחתוני' שאם כך הוא יתחזקו מאד ויתלבש העצמות הלבשה רבה קודם התפשטו אליהם ואינו כך אלא יתפשט העצמות מסוד הפה הזה מבין שפתים אלו ומכאן יקבלו התחתוני' רוח החיים המנהיג וזוהי פעולה המשכת החיים אל התחתוני' מהספי' העליונות שימצא החיים אליהם מבחי' אחרונה לג"ר ועם היות שימצאו מלאכי' שהם ידים ומלאכי' שהם רגלי' והם תלוים בספי' חו"ג ונו"ה עכ"ז לענין סוד רוח החיי' דהיינו סוד העצמות בהלבשתו כדפי' בעין כל תמר. לא יתלבש יותר מהספי' והכלי' האלו ומכאן יתפשט להחיות כל הנמצא להיות ההנהג' העליונ' מצויה אליהם ורוח החיים מנהיג בהם כדי שלא ימצא שום פעולה לנמצאי' התחתוני' שאין הנהג' א"ס משתתפת בה ולא מתלבש' הלבש' גמורה אלא די בהלבש' זו ומכאן יהי' נשיבו דרוחא והעצמות המתפשט לתת כח איזו הנהג' שיהי'. ובזה יובן מה שנאמר ויאמר ה' לדג וכיוצא ופי' במדרש הנעלם שאין אמירה הזאת כעין ויאמר ה' אל אברהם וכיוצא שהיא אמירה ממש אליו אלא האמיר' הכוונ' האמיר' העליונ' הנגזרת אל הדג לפעול הפעול' ההיא ומה מתוק מדבש