אילימה רמו

נה"י ואז יהי' סבה להיות ההשגחה מתדחקת ומתעלמת ומכסוי הזה ימשך עוד ב' שהם גורמי' שאין השרשי' האלו נקשרי' בשרשי' העליוני' שבכתר והיינו מה שהמשיל ר"ש ואמר דאיהו כסותא שמתכסין על העין שלא ישגיחו בעינא פקיחא עינא דעתיקא קדישא דעלייהו זה עיקר דבריו אם אינו לשונו ממש. והנה פתיחת העין היינו שיהי' נבדל גב עליון מגב תחתון דהיינו נו"ה זה מזה כאומר פתחו לי שערי צדק והענין כי כאשר יפתח העין העליון שהם סוד מדות כדפי' הנה אלו הם שערי' אל ההשגחה ההוא שתהי' הנצח נקשרת בחסד והגבור' בהוד ולזה יעלה הנצח לצד מעלה שהוא החסד וירד ההוד לצד מטה שהיא הגבורה שלעולם החסד עליון והגבור' תחתונ' שהדיני' מתרחקי' מלמעלה תמיד ויהי' ביניהם שהרי יש השגחה אמצעית שהיא השגח' הת"ת והמ' ובזה מתבטלי' ב' מדות אלו אל הנהג' השרש אשר להם שהם חו"ג ועיקר ההנהג' בחו"ג והיסוד שהוא האמצעי המשלימם הקושר ב' יחד מרחיב עצמו ושערותיו העליונות שהם חלק הנצח מתעלי' בנצח ושערותיו התחתונות שהם חלק ההוד שהרי יש ליסוד בחי' עם הנצח וההוד והוא מתחלק לב' ואינו קושרם יחד להנהגה אלא מתבטלי' אל הספי' העליונות ואז השגח' מג' אבות ואז סוד הנבואה מאספקלריא המאירה והיינו מה שתמצא בזו' בכמ' מקומו' ובתי' בפתיחו דעיינין. אמנם כאשר הם מתאחזין ונסתמין ומלבישי' ההשגח' העליונ' אספקלריא שאינה מאירה סתימו דעיינין וכאשר יפתחו העינים מעט כדרכם במעט מעלימין כל אור לבן וכל סוד החסד שבהם אמנם אם העפעפי' העליוני' יגביהו בחזקה יתפתחו העיני' למעל' ויתקשרו באור לובן הכתר והלובן יראה והחסד יגבר וההשגח' היא ברחמי'. ועתה בבחי' אלו כמה מציאות יתחדשו בלב המעיין מן המשל אל הנמשל והכל עולה אל ענין א' שהרי יש כמה בחי' ההנהג' זו למעל' מזו לטובה או להפך פתיח' מועטת בעין רחמי' פתיחה גדולה בעין רחמי' או בהפך באודם או להיפך בסילוק ההשגחה יש סתימה וסתימה על סתימה ושינה ותנומה שיש כמה בחי' לאלו העניני' כפי מה שגורמי' העליוני' במעשיהם ויש סתימ' ועליה עצימה שהיא הסתימה בעצם ויש עליהם תנומה ועליהם שינה והכל סוד בחי' ההנהג' יובנו מתוך מה שפי' פרק כח ההשגחה העתיד' להיות היא שיהי' אור הכתר משגיח דרך השרשי' האלו ויהי' סוד העין הזה בית קבול ללובן העליון ויהי' החסד מתרבה בעולם והיינו סוד עין עליון עינא פקיחא משגיח בעינא דלתתא ומיד יהיו ב' עינים התחתוני' דהיינו ת"ת ומ' זכ"ון עין א' דהיינו ב' השרשי' ימין ושמאל נעשו עין א' ועליהם יחד נאמר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכתיב כי עין בעין נראה אתה ד' והנה אלו הם ב' השגחות הא' גדולה והב' גדולה ממנה הגדולה היא כי בעין נראה אתה ד' הן אמת השרשי' העליוני' נתגלו אמנם ישראל לא השיגום שלא נתגלו אנא לשרשי' אבל לא נתגלו אל התחתוני' והיינו נראה אתה ד' נראו שרשי' לשרשי' אמנם ישראל בדקו על הדבר כאומ' היש ד' בקרבנו אם אין ולא עמדו על האמת ואדרבא נענשו מפני שלא בדקו כראוי כדפי' בזו' פ'. אמנם הגדולה העתידה יתגלה הענין אל התחתוני' באומ' כי עין בעין יראו ממש ישיגו ישר' המעלה הזאת שיתגלה החסד העליון ויאירו השרשי' אלו באלו ויהי' ההשגחה מתפשטת בעולם ואז החסד גובר בעולם שלובן שבעין גובר ושאר הגווני' נכללי' ויהיו כמה חסדי' הכלולי' בלובן גוברי' והיינו סוד עין בעין ע"ב חסד דהיינו שיש בו ע"ב חסרי' כמנין חסד והיינו חיוורין דכלולן ביה:

פרק כט הנה בכמה מקומות ייחסו רז"ל בכיה להקב"ה מקרא דכתיב ואם לא תשמענה במסתרי' תבכה נפשי מפני גווה והיינו בבתי גוואי והם השרשי' האלו אל הספי' דהיינו בחי גוואי לא למעלה בעינא פקיחא דלית תמן בכיה. אמנם בעיינין אלו ופי' שהקב"ה מוריד ב' בכיות לים הגדול. והנה הבכי' מבחי' אחרת יהי' דין לכך לא ימצא הדין בכתר ואין בעין ההוא דמעה ח"ו. אמנם הדין בעינים אלו ויש בהם ב' דמעות. אמנם הבבי' יהי' רחמי' שמתוך הרחמי' בוכה ואלו הי' יכול לתקן הי' מתקן אינו יכול בוכה והיינו סוד העיני' אלו שהם משגיחין לדין והנה ישראל הם חביבין לפני הקב"ה אפילו בעת קלקולם כאומ' כי את אשר יאהב ד' יוכיח. והנה הם צריכי' מלקות לטהרם מצד א' ומצד הב' חומל עליהם הקב"ה כרחם אב על בנים ואם לא יוכיחם וילקם יאבדו ויעשו זרים החיצוני' לכך מלקה אותם בדין וחומל ומיד בוכה והיינו סוד הבכיה והם ב' עינים ימין ושמאל ומהם ב' דמעות וכל דמעה ודמעה היא סוד י' א"כ אלו הב' דמעות הם ב' יודין והם ב' מדות הדין מב' עינים דהיינו עין ימין ועין שמאל ובהם גבורו' דהיינו סומקא ואוכמא שהם גבור' תתאה בגבור' עילאה ולכך בהם נאחזי' ב' מדות ב' דמעות בעין ימין היא גבורה עליונה וגבורת תתאה למעל' מפני שהימין זכר ועיקר הדין בגבור' והמ' גבורה תתאה נטפלת אליה והיינו סוד יום א' דר"ה שהגבורה תתאה נכללת בעליונ' ובעין שמאל נקבה גבורה עליונה נטפלת בגבור' תחתונ'