אילימה ריג

שבכתר רצון חושב וחכמ' שבכתר מחשבה ובו השתרשות הנמצאות שהם חי' הכתר שרש הספי' ברחמי' גמורי' ובדקות גמורה. המחשבה הג' היא חכמ' ממש שירדה אל הספי' השניי' ובה יעלה במחשבה להיות ההויות מתגלות ויתחיל להצטייר שם אותם הציורי' שהם נפלאי' למעלה מקושרי' ומאוחדי' יתנוצצו שם להתפשט להיות בהם הדין לצורך הנהגת העולם שרצה שם שירדו ההויות אל תכלית היריד' מנקודת החכמה עד נקוד' תחתונה במטה שאין מטה למטה ממנה עד סוף כל ההויות דהיינו עד ביצי כינים והיינו אומרו מה רבו מעשיך ד' כולם בחכמה עשית ואי אפשר להצטייר במחשב' שם מפני שהשלם תכלית השלימות שהוא החכמ' אין בה שום חסרון ולא גבול ולא גשמו' ולא דין ולא טומאה ח"ו האיך יצטיירו שם החסדי' בעלי הדין והגבול והשינוי ולכך אפי' שרשי הנמצאו' שהם הספי' ז' הפעולות בדין הממציאות המיתה והעכירו' והדיני' החיצוני' לא היה מציאות' מתקיי' שם אלא היה בהם סוד המלכי' ומיתתם כאשר נבאר. המחשב' הנז' היא היא תחלת ציור הנמצאות לז"א שאנו בביאורו ויש עוד מחשבה ד' והיא בסוד תי' נוקבא יתבאר בעין יעקב בע"ה. ואלו המחשבות יצויירו בהם הנמצאות וישתרשו לא בהשואה א' שהרי בא"ס אין מלכי' כלל ולא דמות ולא תמונה כדפי'. והמחשב' השני' בהתחלת הדמות והתמונ' כדפי' בעין רואי ת"א אמנם שם אין דמות ותבונה לדיני' כלל שאפי' בתי' הכתר אין דמות ותבונה לדין. אמנם משם תחלת התנוצצות הנמצאות הניצוצות שהרי הם תיקוני' נבדלי' לא הבדל מצד עצמן אלא לערך הספי' התחתונות משורשות שם וכבר מתבחן בכתר שרש הגבור' שרש הבי' שרש ההוד שרש המ' מדות הדין. אמנם אדרבא שם הם לבטל הדיני' שכך סגולת השרש המתוק למתק הדינים וכבר הארכנו בעין רואי בהשתלשלות הספי' מהכתר אל החכמ'. והנה המחשבה הג' הזאת תתחיל לתת לספי' המושרשות בה מסוד השתלשלותם ממחשב' למחשב' איזה בחי' לצמח בהם אודם הפעולות והרי לפ"ז אין הדיני' וספי' ההנהג' התחתונות ענין נמצא מחודש מעצמו למט' אלא מושרש ממציאות אל מציאות ממעלה למט' מא"ס עד מקומן. אמנם השתלשלות דינ' אינו דין ממש למעלה אלא שרשי' מתוקי' יפעלו הדיני' בהתפשט' אל מקום פעולת' ולזה השתרשות הדיני' יתחילו להתרקם במחשבה הזאת חכמ' שהוא ראש להויות המתהוות בסוד בינה ודעת כדפי' לעיל בשלהי תמר ו' לעין רואי. ועתה בזה אין להפליא על קשר הפעולות כולם מא"ס שהרי א"ס אורו ושמ' למחשב' אשר בכתר ע"י סוד הכתר אמצעי דהיינו ג' ראשי' דאמרן לעיל בעין כל תמר ב' ובעין רואי תמר ו' וג' נשמ' למחשב' ג' זאת כדפי' והיינו קשר הפעולות בא"ס ונובעות ממנו והשתלשלות הפעולות ממציאות אל מציאות:

פרק ג הנה המחשבות האלו שבו עליית הנמצאות מחשביות אינם שוות כלל וג' הם מחוייבות ואין חיוב' בהשווא' א' שהרי עם היות שהקדמנו שהאלוה כולל כל ההויות הנמצאות והוא עצם כולל כל העצמי' ובידיעה עצמו יודע כל הנמצאי' עכ"ז אין בו במציאות' אחר ההתפשטות אמנם יודע' במציאות' בהתפשטו' בהעל' בלתי מצטייר שאין לומר שידיעתו אותם הוא בהיות' בו שא"כ לא יכיר זולתו ח"ו אלא מכיר כל הנמצא בהכרת עצמו עם היות שהכרת עצמו אין בו פירוד ושנוי וגבול ועצמות ואין הנמצאות בו בעלי גבול ולא בעלי גשמות ולא בעלי שינוי ולא בעלי חבור ולא בעלי מנין וחשבון מפני שהוא והם דבר א' וכמו שחוייבנו לשלול העניני' האלו מעצמותו כך חוייבנו לשולל' מידיעתו והעצמות הכלולי' בו מאוחדי' באחרות שהוא וידיעתו א' כדפי' בעין כל ועכ"ז יודע מציאות' כפי ענינם אחר התפשטות' בידיעה גמורה בלי העלם שום פרטי ואופן הידיע' הוא נעלם האיך יהי' מפני שתכלית שנדעהו הוא שלא נדעהו כדפי' שם. והנה המחשב' הזאת אין בה מלכי' מולכים ומתים ח"ו שהוא הוא עצמותו ולא ישתנה ולא יתגלה ולא יתעל' אלא מציאות' מציאות קיים עומד בעצמו בלתי משתלשל ממציאות אל מציאות. אמנם אחרי צאת הנמצאו' מאתו אל תחילת מציאות' במחשבות יהיו הנמצאו' מתפשטו' ונמצאות ממציאות אל מציאות מתחדשות דהיינו סוד המלכות ומתעלמות דהיינו סוד מיתתם והיינו שיהיו נכנסות ממנו לחוץ ויתחשבו שם במחשבה הב' וימלכו בעביו' לערך המאצי' ולריבוי מלכים הרבה ולשיעור וגבול ואם היות שאין ענין זה צודק עדיין במחשב' השני' חכמ' שבכתר עכ"ז לערך המחשב' העליונ' א"ס יצדק אומרינו בהם שינוי וריבוי שיעור וגבול והשתלשלות ושם מלכי' כדפי' בעין רואי ת"א והנה מפני קורבת המחשב' הזאת למחשב' הא' לא יהיו בה נמצאות הנמצאות בקיו' הי"ש דהיינו המצאת' בעצם ואפי' להמצא מהם המחשבה הג' שהיא החכמ' לא היה מציאות עד שיושרשו הנמצאות בכתר כדפי' בעין רואי והיינו תי' הכתר ומרוב דקות' ואחדות' שם מציאות' כולם יכונה באי"ן והכל באחדות החסד הגמור ואין בהם דין כלל ולא יתבחנו אל ימין ושמאל כלל לכך הכל ימין ולא נוכל לומר בכתר בשום בחי' מבחי' ימין ושמאל והרי כלו נקודה א' דקה מפני