אילימה רה

האב והאם כדפי' בפ' הקודם וכיון שהוא מבין ב' אם יתגלה יודיע ויעיד על ב' הספי' האלה והיינו דעת לשון הודעה ועדות שמעיד ומודיע עניני החכמ' והבי' הנעלמים שעם היות שלא נדע מהות החכמ' והבי' נדע שבהם הוא יודע כל מה שפועל למטה בענין שהדעת הזה מגלה כח החכמ' והבי' בענין שהבן זיו אקונין שלו מעיד על דמות אביו ואמו ויש כן ב' למטה והיינו מציאות הספי' ממש ו"ק ובת המ' אמנם מציאות הבן הזה הוא סוד בן בכור והטעם שתחילת ביכור הספי' והקדימה למציאות' הוא המציאות הזה המתמצא למעל' בסוד אמרם ישראל עלו במחשבה והיינו בני בכורי ישראל והיינו שאנחנו עם ד' מרכבת לכל המציאות הנמצא ולכן אנו סוד עליית הדעת לפניו יודע אותנו שאנו סוד כל המציאות הנמצא בסוד הנשמות הקדושות הנטועות בנו ובכור יורש פי שנים וכיון שהמציאות הזה בכור למציאות הת"ת המתפשט יורש כא' ב' בחי' והענין כי הת"ת יונק מן הימין והוא רב חסד מטה כלפי חסד או אל השמאל אל הגבור' וכן בכור זה נוטל פי שנים על הפשוט. דהיינו הת"ת המתפשט וענין פי ב' אלו הוא מה שמתחכם הבורא על עולמו לפעול בו חסדיו ומה שמבין לפעול בו גבורותיו המתוקות והיינו שהדעת יטול שרש מציאות החסד שבחכמ' ושרש מציאות הגבורות שבבי' וידע הנמצאים בסוד פעולתו בהם החסד והגבור' הנפלאות והיינו ב' פעולות ולפעמים יפעול גם במד' עצמו ברחמים שהוא מצד עצמו קו הרחמים האמצעיים בין החסד והדין והם ג' חלקים והיינו מה שהבן מרויח בעסק מה שיורש מאביו ואמו. ולזה לפעמים אינו גובר במדת עצמו שהוא סוד הרחמים מהכתר ומתעלם כח פעולתו ואינו פועל אלא בכח פעולת אבא ואימא חסד וגבור' דהיינו כענין הרוח חם ולא חם באש ולא במים כך הדעת בין שרשי הגבור' והחסד ולפעמים גובר ומקבץ הימין והשמאל אל האמצע הזה בחי' הרחמים שבו וגובר בב' בחי' בבחי' עצמו ע"כ בסי' ז"ה מש' ז':

פרק נב הנה המיח' המיוחסת בספי' בכל איזו מדה שיהי' הרצון בו התעלמות כדפי' בתמר א' בענין מיתת המלכים. ור"ש פי' בחש"ק ש' ז' סי' ה' שהבן הזה יורש את אביו ואת אמו והנה מלת ירוש' לא יצדק אלא על דרך המית' הנז' והענין שאלו העטרות שהם חסד שבחכמ' וגבור' שבבי' הם גנוזות שם שרשים לספי' במקום גילויים והם מתייחסות ממש באותיות החכמ' והבי' דהיינו י"ה וכאשר יתעלמו ב' הספי' העליונות שהם החכמ' והבי' נק' הדעת יה"ו דהיינו שיש לו ב' ענפים ממש בהם כאשר יתבאר בעין ה' בע"ה והיינו שמתעטר על ראשו בב' עטרות אלו שהם החסד והגבור' לא ממש פעולת' בחסד ודין אלא שרשם אור עליון אשר להם מתיקות נעלמות זכות משלימות אליו מקום אבא ואימא המתעלמות כבן המתחזק בירושת אביו ואמו מקום מציאות' ולדרך זה תמצא שהם ב' מציאיות אל הדעת או העטרות האלו בו לבד שהחכמ' והבי' מורישים אותו והוא נוטלם ואוחזם מצדו או ממש החו"ב בעצמם על סוד הדעת וא"כ יהיו הב' עטרות אלו בו כסא לחכמ' ולבי' ממש לשנות עליו מפני שהם חסד נעלם וגבור' נעלמ' ובהם משכן החכמ' והבי' ובהתקבץ אלו הד' עטרות על סוד הדעת דהיינו סוד י"ה חכמ' ובי' ממש וסוד י"ה המתפשטות מהם שהם החסד והגבור' דהיינו חכמ' אב לקו החסד ובי' אם לקו הדין וצמיחת הדין והחסד בעצמו ולא דין חזק אלא דין יפה ומתוק כדפי'. ונודע שהחכמ' מקו החסד תחשב והבי' תחשב מצד הדין ולכך יאירו השרשים בענפים ימצאו ד' בחי' דהיינו החכמ' ושרש החסד מחכמ' והבי' ושרש הגבור' מהבי' והם ד' עטרות ד' פרשיות של תפילין דמנח מארי עלמא דהיינו קדש והי' כי יביאך חו"ב שמע לחסד והי' אם שמע לגבור' ועם היות שהפ' הם סוד יהו"ה אין חשש שהרי החסד בסוד זכר והגבור' בסוד נקב' לכך הם י"ה והם ו"ה ואין דוחק מזה כלל והיינו סוד הדעת מזרח ומערב מזרח שבו לחסד ומערב שבו לגבור' בענין שהדעת לעצמו מתתקן בתי' רישא דהיינו מציאות החכמ' והבי' שבבי' ומתעטר בתפילין על ראשו בסוד ד' עטרות אלו ולזה ימצא ראש לדע' ותי' רישא וימצא אלי' סוד תפילין על ראשו וכמו שהוא מתעטר בד' עטרות אלו על סוד ג"ר שבו דהיינו ראשו מבי' כדפי' כך הוא משפיע ומופיע ומאיר לבת על ראשה סוד תפלין של יד סוד הארת ד' עטרות אלו ואין כאן מקומו וגלגלתא דנוקבא בין ב' דרועין איתעביד' לצד שמאל לכך מניח תפלין בזרוע שמאל שהוא העתק העליונות שהבן יורש את אביו ואת אמו וזן אחותו:

פרק נג נמצא לפי הנדרש שסוד השתלשלות נקשר המדות ובחי' דרך כלל ראשונ' הם מושרשות בכתר סוד בחי' אחרונ' תי' י"ג מתי' דיקנא שמשם חיות החכמ' והבי' והדעת בתי' גדול ומשתלשלות ומתמצאות כולם בתוכיות החכמ' והיינו היות' נק' י"ה שכולל' הבי' והדעת עדיין נעלם כדפי' בפ' הקודמים