אילימה כ

עת שהי' וקודם העת ההוא עילה היתה לאותם העלולים העתידים להיות וכן פועל לאותם העתידים להתפעל וכחו עמו והוא וכחו א' ולא ישתנה לעולם ואין שינוי בין הכח והפועל אלא בנפעלים היותם או העדרם אמנם הפועל תמיד פועל ותמיד עילה עם היות שהעלות והנפעלים בכח ואין אותו הכח גריעות בו ולא פועל עדיפות בו שהוא פועל ולו כל העתים שוות בערך מציאותו ואחדותו ואמיתתו ולכך לא נתחדש לו לא שם ולא תאר בעת שפעלו כלל וזה מכלל מלת אחד המכונה בו שהוא תמיד אחד לא כאחד העלולים שהם א' משתנים שאינם תמיד א' שיפעלו באחדות לפי מציאות הענין אמנם א' המכונה בא"ס הוא הא' הקיים שלא ישתנה ולא נשתנה ותמיד הי' א' קודם שנמצא כל נמצא ואחר שנמצאו הנמצאות והענין שהעלולים יעתקו ממציאות אל מציאות תמיד והוא אינו נעתק ממציאות אל מציאות שהוא א' קיים וכל המציאות ואינו נעתק מענין אל ענין ואינו משתנה ומה שרצה עת גילוי הנמצאות הוא מה שרצה קודם היותם שאינו משתנה מרצון אל רצון והוא מה שירצה תמיד שרצונו בלתי משתנה כלל ולעולם רצונו בו והוא ברצונו מעת צאת הרצון ועד עולמי עד ומה שנאמר שינוי העולמות כענין שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב וכן ענין היובל וחידוש עולם ולבנה כאור החמה וכיוצא אין הענין שנשתנה הוא מרצונו מרצון אל רצון ח"ו שמה שרצה בתחלה הוא מה שירצה תמיד אמנם רצונו הוא בסוד השפעתו והופעתו בכתר רצון הרצונות ושם תכלית היותו מטיב לכל וע"י האמצעים יתרחקו ממנו ויקבלו השינויים הנמצאים התחתונים וכל אשר יתקרבו אליו יקבלו טובו ויתקיימו לעד ויתקנו ואין השנוי בו ח"ו ולא בהם מצדו אלא בהם מצדם מצד התרחקם והנה אנו מייחלים ומקוים ההתקרבות אליו וההתדבק בסבות הקרובות אליו עד שנקבל טובתו בהופעה גדולה והעולם יחודש לטובה תכלית החידוש ואין השינוי מרצונו כלל שהרי רצונו תמיד מטיב ומשפיע הטובה ההיא אלא שאנו בלתי מוכנים לטובה ההיא ומתרחקים ממנה לרוע מעשינו ובהכין לבבנו נקבל אז הטובה ההיא הנשפעת תמיד ממנו וזה כמשל ניצוץ השמש המאיר אור המתוק ובהיר עד מאד וחשוכי הראות לא יוכלו לסבול אור השמש אלא ע"י המסכים הרבים המחשכים ומונעים אור השמש מהם עד שיעור יוכלו לסבול וכאשר יתרפאו ממחשך עיניהם מעט מעט ימעטו המסכים ויתקרבו אל ניצוץ השמש ויהנו מאורו והנה כפי מה שיתקרבו יתחדש אליהם אור השמש וישתנה אליהם ואין השינוי בשמש אלא אליהם לפי שינוי מעשיהם ותכונתם כך ממש בענין חידוש העולם וחידוש הנמצאות והשגת ב"א לא שינוי ברצונו כלל אלא מה שרצהו בא' הוא מה שירצהו תמיד:

פרק ט"ו וא"ת אחר שהנחנו ב' סברות הא' שאין קדימה לשום נמצא אלא כולם מחודשים כדפי' בפ"ו הב' שהוא א' הקיים שלא ישתנה ולא יעתק מלא פועל אל פועל וכיוצא א"כ יקשה היאך הי' ההעתק הזה שנעתק מלא רוצה לפעול ולא התנדב במציאות הנמצאות אל רוצה בהם וחידשם והרי הענין הזה העתק ושינוי מלא רוצה אל רוצה מלא פועל אל פועל בפועל. וידעתי השב תשיבני השינוי הזה אינו מצד עצמו אלא מצד הנפעלים וקשה הא' שלא הי' שום נפעל אלא מציאות אחדותו במה הי' ההעתק שינוי הנפעלים שנפעלו עת שנפעלו ולא קודם ולא אחר. ועוד ימצא לפי טעם זה שהנפעלים הכריחוהו היותו מוציאם עת ועת לא. וא"ת נדבק בו. קשה עת מתנדב ועת לא מתנדב כדפי' הוא העתק ושינוי. וענין זה הוא קשה ומסוכן מאד. אמנם הנראה בדברי ר"ש בזוהר שצריך שתעלה פעולת הרצון בכתר ושם שינוי מרוצה אל לא רוצה שהוא תאר כשאר התוארים ויש כתר לכתר שהוא רצון לרצון והיינו רעוא דרעוין ויהי' הענין שההעתק הגדול מרוצה אל רוצה הוא תאר למטה עלול כשאר כל העלולים ואינו בו והוא מסובב ויש סיבה עליו והוא השינוי המעט מרוצה אל לא רוצה לרצון הנז' וכן עולה עוד מהעתק המעט הזה ונאמר שיתעלה עד רעוא עילאה לרעוא דרעוין רעותא דכל רעותין מהעתק שנוי מעט וכשנבוא למאציל דהיינו הקדמון נמצא שאין בו שום העתק לרוב קדומת הרעוא דרעוין זה המסולק למעלה למעלה מכל הרצונות ועם כל זה אינו קדמון כקדמותו אלא מחודש ונתחדש אלא לרוב הקורבה יתמצע בין היותו פועל בכח לבין היותו פועל בפועל ועם ההעתק מהכח אל הפועל וע"י רבוי העלולים והעילות לעילות המעט השינויים ועל הכל השער הזה סגור לא יפתח מפני שהוא כמעט מה לפנים שאין לנו השכלה בו בעצמותו וכמו שלא נדעהו כך לא נדע היאך נדבתו אינו שינוי הרצון בו וזה דלת הנועל דלתי השכל בעד הדרושים האלו וכיוצא בהם ועל הדרוש הזה נאמר במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות ופי' אפי' בהשכלת הכתר והם ד' חלקים שבחקירה הא' הוא מופלא והיינו מה שבין כתר למאציל וזה מופלא תכלית הפלאה שלא נדע לתת שום ידיעה אל מה שבינו לבין המאציל מפני שמגעת החקירה אפי' במאציל וזה מופלא הב' מכוסה דהיינו הכתר עצמו שהרי אינו מופלא שהרי הוא מחודש נפעל ועכ"ז בלתי מושג ועכ"ז נתבאר בזוהר קצת בבחי' כאשר נבאר במעין הב' בע"ה הג' התפשטות הכתר