אילימה קס

כרסייה שביבין די נור על מדות ז"א והוא יושב עליו לכפות הדין כאומר ועי"ו יתיב וזה דרך כלל לכל המציאות יחד וטעם לכל התי' כדפי' בספ"ר סי'. הב' בסוד מנחא דרעוא שבסוד הגלות' למטה קבלת תפילה מפני שמשקיט הדיני' ורוגז התחתון שכיך ולא יעשה הדין ובעלי הדין נטמני' ואפי' אש גיהנם נשקע הרשעי' נחים בענין שכל השתלהבות הדינים **(אולי צ"ל נכבים)** כדפי' לפני' כדפי' בשער ג' סי' ה'. הג' לובן א' מעינא פקיחא מאיר לספי' גבור' הוד מ"ל והם מתרחצות מדינם שהי' בהם ומסוד העין הזה עיינין דז"א רוחצות בחלב לובן רחמי העין העליון להתלבן ממרירותם ואדמימותם וכעסם כדפי' בשער ד' בסי' מ"ב. הד' בסוד חוטמא נעשה למטה נחת רוח וממנו קבלת תפלה כדפי' בשער ד' סי' ג' ד'. הה' בסוד דיקנא שכל מציאותה לבטל הדיני' כדפי' בפ' הקודמי' וביטולם בדרכים שונים כדפי' בש' ה' סי' א' ועכ"ז לה י"ג דרכים שונים:

הררך הא' השרשת הדיני' הקשי' המתעוררי' שתים מצד היחוד שמתייחד החכמ' עם הבי' ויאיר החכמ' בסוד הדעת והבי' להכות במקל על קדקדם:

הדרך הב' השרשת הדיני' שהם דיני' יפים ללחום מלחמות ד' ולהציל עשוק מיד עושקו והם אדרבה מתמתקי' ומשתלשלי' מתי' א' מתי' דיקנא:

הדרך הג' השרשת הדיני' דיני הגבו' הממשיכי' המל' והיא מאירה מאור התי' הא' וג' מדרגות אלו כולם יחד הם מתתקנים מתי' הא' מחי' דיקנא כדפי' בש' ה' סי' ב':

הדרך הד' הוא בב' דרכי' מתי' הדיני' או כפייתם כי כפייתם אינו ביטולם ממציאותם אלא כביסתם אמנם מתיקות' הוא כמתיקו' המרירו' בעצמו וכמתיקות המציאות המלוח ממליחתו ואלו הב' דרכי' הם לשלשה הדיני' הנז' בג' הדרכי' או שיכנסו הג' בתי דיני' שהם גבו' תתאה מ"ל או גבור' ממש. או גבור' עלא' ראש לגבורות שם למעל' בתוכיות התפשטות הארת המד' והתי' ותתרחץ ותתמתק כהמתקת המר ממרירותו או שיתראה האור אליהם מלמט' ויתביישו ויתכבשו לפניו ויכפו דינם והיינ' שיתעלמו הדיני' ויסתתרו לא שיתרחצו ויתלבנו ויעברו השעה והעניני' האלו תלוים בזה כשיהי' ליבון ממש מבטל הגזרה מכל וכל אלא מבטל הגזר' וכובשה לפי שעה והדין תלוי לעתי' וכאומ' וביום פקדי ופקדתי. בימיו לא אביא הרעה וכל כיוצא והנה ב' דרכי' אלו לג' בתי דיני' שהם ג' דרכי' הקודמי' הם מכח התי' הא' מדה א' לי"ג מדות של רחמי' כדפי' בחש"ק ש' א' סי' א' ב':

הדרך הב' לתי' הב' הוא סוד נושא עון שממש תתעלה הספי' הפגומ' מהעון ותתעלה שם ותתרחץ משחרו' הפגם במימי אור התיקון הב' והמי' ההם יעשו שופכי' ויורדי' למטה והשחרות ההוא תתרחץ ותתלבן:

הדרך הג' מהתי' הג' הנה תי' זה משתיק כל פיות הבתי דיני' התחתוני' קדושי' קשים ורפים ואין מי שיפתח פה לפניו כלל והיינ' חתום פי שטן ואל יסטין זעום בו וידום וכל פתיחת פה שותקים לפניו כדפי' בש' ו' סי' ב' ושם יתבא' שבו ביטול החיצוני' בשפטי מצרים וכיוצא ובו תי' הפגם לכל פגם קשה שימצא בתחתונים אי, מי שיעמוד נגד אור התי' הזה כאשר נבאר לקמן בפ' כ' בעז"ה:

הדרך הד' מהתי' הד' והיא סוד המל' המושרשת למעל' בהתחזק הדיני' למט' נותן לעולם שארית ומבטל הדין שלא יכלה הכל בענין שאפי' בהיות הדין בחזקה מבטלו משם ונותן שארית כדפי' בפ' כ"א:

הדרך הה' מהתי' ה"ה והוא סוד היסוד המושרש למעל' הנותן מעבר לחיים העליוני' המתנשבים להשבית הדיני' שלא יתחזקו וישפיע הטוב לבטל הרע ומשקיט הרוגז ומשככו מן הת"ת והמ' מפני שהם מתלהבי' מדינם ו הדרך הו' מהתי' הו' שהוא שרשו הנצח וההוד והיינ' חסדים המושפעי' להרפות הדין כאשר הוא מתחזק ומבטלו. ואין נותן לו כח להתחזק ומהם נמשכי' החסדים שעושים עם הנשמות דהיינ' חסד של אמת שעושים עם המתים:

הדרך הז' הוא מהתי' הז' ובו סוד החיים והשמח'. ההאר' לפנים התחתוני' ובהיותם מתאדמים מתלבנין מכאן ובהיותם משחירים מאירים מכאן ובהיות המות גובר החיים מאירי' מכאן והכלל שתי' כל ו"ק מתתקנין מהתי' הזה:

הדרך הח' בתי' הח' שכל עונות ופשעים וסרבות האוחזו' במל' ומעכבים היחוד הכל מתבטלי' מכח המל' הזה וכל הדיני' המונעים ההשפע' שהם סותמים פתחי ההשפע' כולם נפתחי' מכוחו ונוזלי' מאורו:

הדרך הט' בתי' הט' דהיינו מכח הגבור' המושרשת בכתר יתגרשו כל תובעי חטאי בני אדם ומשם כפרת פגם החטאת: