אילימה קלא

אח"ד הוא נקודה אחת שנעשי' מאות י' שבחכמה ונחלק' לג' יודי"ן והיינו שהם ג' טיפין באותיות יה"ו דהיינו יו"ד ה"י וי"ו ויורד למטה בסוד יו"ד ה"א וא"ו הנעשה למטה והיינו שנוטף טיפין טיפין לרישא דזעיר דהיינו הבינ' כאשר יתבאר במקומו בענין שנמשך מבינה שבכתר לבינה עצמה והיינו מהחי' הא' כדפי' ומתמלא ראשו דז"א שהם חכמה ותבונה ודעת יה"ו מט"ל זה מראש ז"א יש בו ימין ושמאל ואמצע כאשר יתבאר ולכך עם היות שאין זמן למעלה בערך התי' הזה עכ"ז בערך ז"א למטה יתמלא ראשו מאור טל זה בכל יום דהיינו סדר זמנים למטה ולכך אותיות יו"ם הם אותיות יה"ו כנודע דהיינו י' חכמה מ' בינה ודעת ו' ויתפשט בז"א בסוד הזווג מראשו בסוד זרע היורה כחץ מן המח אל המל' להחיותה ולתקנה מצד המיתה אשר תחתיה כנודע שסוד טיפי זרע הייחוד מחיים המל' ממיתה ודין אשר בה, והנה יתפשט הטל הזה מכמה מיני אורות הכלולים בכתר ולזה נק' טל אורות שהם מיני בחינות לובן הכתר במינים הרבה וברדתו למטה ימצא בבינה בראש ז"א ומשם יהי' יורה כחץ ע"י הזווג. והוא קיום כל הנמצאות שכל המציאות נהנים ממציאות החיות הזה המשולח אליהם. והנה ממנו נעשה מ"ן ששחקים שהם נו"ה שוחקים לצדיקים צדיק וצדיק לחם מן השמים ת"ת. והוא נוטף לשדה תפוחים שהיא המ"ל הנק' שדה תפוחים מפני שיש בה הלובן והאודם מהפנים העליונים שהם חו"ג הנעלמי' למעלה שמהם נעשה אנפי מלכא למטה כאשר יתבאר למטה במקומו והנה המשכתו לשדה זו שהיא מל' היא ע"י שבינה וזווג דהיינו זרע היורה כחץ והנה הטל הזה רחמים גמורים כעין הבדולח אמנם ישתתף לפעולת הדין ברדתו למטה כפי הצורך בבדולח הזה שמראה כל הגוונים האודם והלובן ועיקרו לובן כך עיקרו רחמים ומראה ג"כ פעולות הדין וכמו שהארכתי בעניינים אלו בחש"ק שער ג' סי' ג'. והנה הטל הזה אחרי רדתו למל' על ידה יהי' תחיית המתים ממש למטה שהיא תשפיע אותו למטה להחיות בו את המתים וגשמים והענין כי המיתה שלטה והפרידה קשר הנשמה והרוח והנפש והגוף ולכך ע"י הטל הזה דהיינו יה"ו היורד למטה לשדה דהיינו ה"א כמו שסגולתו בספי' קושר יהו"ה יחד כך בחוץ יקשור סוד נר"ן דהיינו בינה תו"מ וכיון שהטל מהחיים הארוכים העליונים יבטל המיתה וכל הפועלים כדפי' בחש"ק סי' ד' שער ג':

פרק ו וכבר פי' שרחוק מאד לייחס כאן חילוק בחי' מפני האדיקות אשר לכתר בא"ס אמנם מצד שהחכמה מוחא יבחן בסוד י' לג יודי"ן שהם י"ג בחי' דהיינו סוד השתלשלות הכתר בתיקוניו מי"ג אל י"ג תמיד ולכך עם היות שאין בכתר בחי' ולא התפשטות אמנם מצד החכמה ישתרש שם בגולגלתא שהוא הכתר י"ג בחי' שהם סוד יהו"ה אל החכמה יהו"ה אל הבינה יהו"ה אל הדעת שהדעת הם סוד הפנים לצד פנייתו לפנות למטה והם י"ב והנקוד' הא' הכוללת הכל לעצם הכתר הסובל כל הי"ב ובסוד ההנהגות הארכתי באידרא בחש"ק שער ג' סי' ג'. אמנם בשעת פטירתו לא רצה ר"ש לייחס אלו הי"ב בגולגלתא שהוא הכתר וייחסם בחכמה עצמה דהיינו מוחא וע"ז אני אומר שלא יתייחסו שם בכתר אלא ע"י החכמה דהיינו י' הנחלקת לג' חלקים ג' יודי"ן שהם מתפשטות לג' שמות יהו"ה יהו"ה יהו"ה והיינו חכמה ותבונה ודעת ועצם השמות נובעין מן הנקודה שהיא יו"ד לעצם החכמה ומשם ישתרשו בכתר גלגלתא ולזה בחי' זו בתי' זה היא תחתונה מתבחנת לפי מציאותו על מוחא שהגולגלת על המח ומנקודה זו מתפשט' סוד אריכות אפים שהכתר נק' אריך אנפין והיינו מהכתר מהבחי' זו יתפשט אריכות אפים לש"ע רבוא עלמין דהיינו י"ס ג"ר נכללות בכללות גדול ש' רבוא וז"ס הם ע' רבוא שאינם בכללות הגדול ואלו השרשים אשר לספי' כאן בסוד לובן הכתר בתי' זה יקרא ארך אפים דהיינו שכאן הרחמים ואריכות הפנים ללבן לרחם על הכל ואלו הפנים הם למטה בתי' הזקן אמנם האריכות הוא ענין נוסף על הפנים שהפנים הם בחי' הפנייה וההשגחה דהיינו סוד חו"ג שרשים עליונים בתוכיות הכתר כאשר יתבאר ומבחי' הכתר הזה יתפשטו הרחמים והלבנינות והאריכות לפנים כדפי' שהוא תי' ידוע בתי' דיקנא והנה הבחי' התחתונה אשר לז"א יתקרי קצור אפים ויש בו דין קשה כאשר יתבאר ענייני הפנים בז"א ומיד יתפשטו הפנים האלו הארוכים ויושפע הלובן והאריכות מהבחי' הזאת שהיא ארך אפים הא' המיוחד הזה ויתפשט לפני' תי' שביעי לדיקנא דאריך ומשם יתפשט לז"א ויתארכו פניו והיינו מה שיתוקן שם ויעשה ארך אפים מצד הלובן הזה וזה לעתים בהיותו מתארך ומתמלא משא"כ הפנים אשר לא"א שתמיד הם ארוכים מצד הנקודה הזאת שהיא כלל כל המציאות:

פרק ז הנה האחד הזה שהוא עצם עוקץ י' שהיו"ד עצמ' תתחלק לג' חלקים כדפי' והחלק הי"ג הוא העליון עצם הכתר הוא המכונה גולגלתא להיותו ראש לכל המציאות הוא בחי' הנק' עתיקא דעתיקין והטעם כי הבחי' כולם אשר לכתר יקראו עתיקין וסבין מפני שהם