אילימה קד

הכלל והפרט כאשר ית' במקומו בע"ה ולזה יתנו אז כח הדין בחיצונים והחיצונים מכח הדין הנשפע להם והרשו' מהיצי' הם מתפשטי' בעול' לפעול הדין ובחי' הדין ההוא בא מלמעל' ופגעו באיש הזה החייב בכלל החייבי' ונאסף עמהם וזה נק' ויש נספה בלא משפט דהיינו משפט ת"ת בעל הרחמים וצד"ק היא מדת הדין הדנה לעולם היא מדת המל' היא מצדקת דיניה בעולם וכאשר יגזר הדין הנה הנפעל מלמעלה היה מדת הרחמים משפט משתתפ' עם מדת הדין דהיינו יחוד משפט עם צדק דהיינו שם יהו"ה עם שם אדנ"י ואז היו דיניה מזוגי' ואינם חזקים והעולם נידון ברחמים מזוגים בדין ורחם את אשר ירחם וכאשר נשפע הדין הזה במל' וכוחותי' המתפשט' למטה ומתלבש' בתחתוני' לפעול הדין נסתלק הת"ת ופועלת המל' ע"י שלוחי' החיצונים הדין נגזר ובהיות' דין קשה פועלת הדין הזה הנגזר פוגעת באיש עם שאר הנאספים בחטאתם ורואה שמצד הדין הוא חייב גם בקצת הדין וגובה חובו ועונו ממנו עם היות שכאשר היה הדין מזוג לא נשפע על הדין הזה הוא נפגע מצד היותו נראה בפני השלוחי' כדפי' והכל בהנהגה עליונה והשגחה עליונה אלא שזאת השגחה בדין וזה השגח' ברחמים זה בשעה שהמלך בנחת וזה בשע' שהמלך בכעס וכיון שכעס על שאר עבדיו ונראה זה בפניו בשעת כעסו והיה חייב לא האריך אפו כמתחלה וזה טעם אל הנהגה ג' זאת שיארע תקלה לצדיק שאינו גמור בכלל שכיניו ולזה אם יסתלק משם היתה לו נפשו לשלל:

פרק ל עוד ימצא השגחה פרטי' בב"ח והאומות מושגחי' בהשגח' ובהצל' כדי לעשות שליחותו של הקב"ה וכיוצא פי' רז"ל כל המיצר לישראל נעשה ראש והלבנון באדיר יפול הרי שהוא מוצלח בהצלח' לא מחמת עצמו אלא מחמת שליחותו וכיוצא כמה עניינים מושגחים השגחה פרטיי' אפי' ב"ח ונעשה להם נסים להצלתם או להמצאם מציאו' צר להם אלא בהשגחה עליונה כעין הצפרדע שהיה מעביר העקרב במים וכיוצא לא מחמת עצמן שאין השגחה הזאת ראוי' לרשע כזה או לב"ח כזה אלא מפני שליחותו המזומן לו ומעין ענין זה קצת יהיה ענין רשע וטוב לו כעין שאמרו יכין רשע וצדיק ילבש שהוא עתיד לסבה ידועה להוליד בן צדיק יהיה בו צורך הרבים כגון שהאריכו לשמעי עם היות שנתחייב מיתה עד שהוליד מפני שהיה עתיד לצאת ממנו מדרכי ועד"ז אם עתיד לההנות לשום צדיק או להוליד לו בת זוג וכיוצא או יאסוף לצדיק ידוע והיינו יכין וכו'. והאיך ישאל האדם על רשע וטוב לו ואינו יודע שמא אם לא היה הטוב ההוא לא היה בא על ידו הבן העתיד או תועלת הצדיק ואל ישאל גם זה בכלל השאלה יבא הצדיק ההוא ע"י צדיק שיש בעניינים אלו סוד שיש עניינים שאי אפשר מבלעדי המציאות ההוא והרי הציל הב"ה לוט וב' בנותיו והזמין להם יין במערה כדי שיבא על בנותיו ויוליד ב' אומות שא"א להמצא בעולם כי אם בתכונה זו הרעה לבא אדם על בנותיו כדי להוליד אלו המשפחות כדי שיתפשטו ב' נשמות נשמת רות ונשמת נעמה מסתרי הקלי' שהם עשוקות שם מזמן חטא אדה"ר ולולא דרך זה לא יצאו לעולם שיודע נסתרות מתעולל כמה עלילות טראות על ב"א בידיעתו העצומה ועוד האריך לב' אומות אלו ברשעתם עם היותן חייבות ואמר אל תצר את מואב בשביל ב' נשמות אלו עד שיצאו לעולם וכמה מדרך זה בכל דור ודור ויתמהו בני אדם ואינם יודעים העתיד ושמא אותם התמהים הם וזרעם הצריכים לענין ההוא ואינם יודעים הסוד אלא צופה עתידות צופה הדברים מתחלתם ועד סופם ומסדרם כפי המציאות הצריך עליהם אם מצד מעשה ב"א שקלקלו הסדרי' והב"ה מביאם לסדרם ואם מצד המעשי' בעצמן בפעולת' מצד החכמ' העליונ':

פרק לא עוד ימצא השגחה מתמהת ב"א והם בענייני המיתות והם על כמה דרכי' הא' הנפלי' ממעי אמן והם אותם הנשמו' שנתחייבו כריתות ומיתות ב"ד ונכרתו פעם אחת יתגלגלו בעוברין ויכרתו וכיון שנתחייבו טעם מיתה הרי זה טעם מיתה אליהם וגם אמותם נתחייבו אותו הצער גם אבותיהם שהולידום נתחייבו בייסורי' אלו ונמצאו משפטי אל אמת צדקו יחדיו וסיבת המפילות בענין המיתה שנתחייבו אם מצד אכילת חלב ודם או חמץ בפסח וכיוצא טפלי' מצד תאות אכיל'. אם מצד עשיית מלאכ' בשבת וכיוצא נופלים מחמת מלאכה יתירה אם מחמת בעילת נכריות נופלים ומתים מחמת ביאת הזכר על המעוברת עד שמפיל' וכיוצא בענין זה ואם חייב סקילה נופל' האם ומפלת ואם חייב שריפה נשרפת ומצערת ומפלת וכיוצא. ומטעם זה יש עוברות שלסבה קלה מפל' ויש שאינה מפלת לשום סבה ועכ"ז כל העוברי' רבי' בצער אותם קלי' הפוגעות בהם מפני שהם רבים ואין להם חוזק באחיזת' בקלי' ולכך סבה קלה היא פוגעת בהם ועוקרם זולתי אותם שהם צדיקים גמורים שנאמר בהם בטרם אצרך בבטן ידעתיך שאי אפשר לנגוע בהם החיצוני' לרוב שמירה עליונ' עליהם הב' הם העשוקי' שהם מתי' בקטנות' משעת לידה עד י"ג שנה ויום א' ואלו הם אותם שהם עשוקי' מן החיצונים וזה הוא שנאמ' בעון אביהם בנים מתים כשהם קטנים והענין כי כשאדם חוטא אותם הנשמות הראויות לבא ע"י החיצונים נכנס' ועושק' מהיכל גניזתם והטעם שהוא נכנס בחטאו בתוך הקלי' וכאשר נכנס שם מיד החיצוני' תובע' הדין ואומרת תנו לי חלק נשמות בני פ' שהם חלקי וגורלי והיינו אומרו ראיתי דמעת העשוקי' ואין להם מנחם וכדפי' בסבא ובזוהר