אגרת שמואל על רות ג:יג

ליני הלילה וגומר כתב הר"ש הלוי ז"ל המסופק בדבר אשר יחפוץ בו ולא ידע איך יפול הנה הוא נבוך כל היום גם בלילה לא שכב לבו לא כן מי שהוא מובטח באשר ירצה ועני ועשיר האמורים בדברי שלמה המלך ע"ה עדים בדבר מתוקה שנת העובד וגומר והשבע לעשיר אינינו מניח לו לישון זה שהסתפקתו במה שיבוא וזה בשוטט במחשבתו במה שאין לו לכן בועז ראה להבטיחה שלא תספק בדבר עד שתדד שינתה אבל שתתיישב דעתה עליה ותישן וזהו ליני הלילה ואפשר שלכונה זו באה הלמ"ד של ליני גדולה שתהא הלינה הזאת בלב שקט לינה גדולה ובאה חילופה למ"ד לא אליכם כל עוברי דרך קטנה והטעם מפני שדרשו רז"ל עוברי דרכה של תורה וביען התפלל שלא מבוא עליהם רעה לא היתה תפלה זו בעין טובה כי טוב לא יהי' לרשע ולכן היתה קטנה:

והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל כבר הקדמנו כי איש טוב זה לא היה בן תורה ולא ירד לסוף כוונת רות הטובה בגאולת נפש מחלון באופן שכבר ראה בועז בעין שכלו כי אם עשה יעשה טוב דבר הגאולה יהי' מפני הבושה לא בחפץ ורצון טוב ולכן לא אמר אם יחפוץ טוב לגאלך יגאל כמו שאמר ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי כי נפשי היודעות מאוד כי הגאולה אם תהי' לא תהי' באופן בחפץ ורצון טוב והבלתי גאולה והמיאון יהיה בחפץ מלב והנפש והוא דקדוק נאה ככתוב וסוף הדברים כי אחרי שטוב הוא הקודם ראוי לדבר אליו ואף גם זאת הבטיחה בגילוי דעת כוונת טוב הגואל וכוונתו הטובה באופן כי הוא מובטח שהיא תהיה לו לאשה עכ"ל:

ואני אומר כי לדברי האומר כי לאו טוב שמיה דגואל ולא נודע לנו שמו אפשר לומר שהבטיחה בועז ואמר לה אם יגאלך בחפץ טוב ובאופן טוב ונאות יגאל ואם לא יחפוץ בחפץ טוב ורצון לגאלך וגאלתיך אנוכי ובזה לא קשה מידי למה לא אמר אם יחפוץ לגאלך יגאל כי החפץ הוא רמוז במלת טוב כלומר בחפץ טוב ובאופן טוב כדאמרן. והחסיד הה"ר יוסף יעבץ זלה"ה כתב בנימוקיו לפי שעד עתה היתה חושבות שהוא הגואל לא היה עון לעמוד עם בעלה וכאשר אמר לה כי יש גואל קרוב ממני נתחרטה ורצתה לקים אמר לה בועז ליני פה הלילה ועכ"ז היתה רוצה לקום עד שנשבע לה שכבי עד הבוקר כי לא רצה לשולחה בזו השעה שמא יקרה לה מקרה בלתי טהור ואין ראוי ללותה מפני הרואים עכ"ל:

ורב אחרון ז"ל כתב ועתה בתי אל תיראי כי אני אעשה כדברך ולא תחשוב שתשובתי היא להפיס דעתך ואין בלבי לעשות כן לפי שתחשובי בלבך כי עיני אתן במשפחה ובאשה חשובה ממך כי הנה אני אעשה כל אשר תאמרי ובזה אין לי גנאי לישא אותך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל וצנועה את ולא יגנו אותי על שלקחתי אשה בלתי הגונה האמנם יש גואל קרוב ממני ולזה איני מאריך ליך הזמן עד שתחשוב שזה תואנה להפיס דעתך בלבד כי הבוקר אור לגמור להן או ללאו וזה ליני הלילה ובבוקר אם יגאלך הגואל ששמו טוב יגאל ואם לא יחפוץ אני אגאלך וכי לא תחשוב דברי אלה לשקר וכזב אומר לך שני דברים האחד שאני נשבע בשם ד' לקיים זה והשני שכבי עד הבוקר במקומך ולא תזוז ממקום זה וזה להוראה שלבי חפץ ביך וחז"ל דרשו שנזדרז על יצרו כיוסף ודוד והיינו דסמיך ליה ותשכ' מרגלותיו וגומר כלומ' שלא זזה משם עכ"ל:

ומורי זלה"ה כתוב ועתה כי אמנם כי אם גואל אנוכי וגומר אמר לה שעם היות פה שני סיבות שהיה אפשר לעכב בסיבתם שלא יצא מבוקשו לתכלית אחד בהיות שענין הגאולה עצמה הי' בה צד מחייב וצד פוטר ענין גאולת השדה הי' עצמי לבועז כ' היא נוהגת בכל הקרובים אלא שהקרוב קרוב קודם האמנם ענין הייבום אינו אלא באחי המת ככתוב בתורה וז"ש כי אם גואל אנוכי ומלת אם כתיב ולא קרי כאילו שם זה בבועז תלוי ועומד כתיב מפני גאולת השדה ולא קרי מפני גאולת הנפש המת אשר הכוונה היא בייבום ולכן בהיות הדבר רשות ולא חובה מחמת מצוה הי' מקום לזות שפתים בנישואי בועז עם רות וילעגו עליו כל בני המדינ' והרי זו סבה מונעת קצת:

עוד סיבה אחרת וגם יש גואל קרוב ממני והיא סיבה שנית ואמר שעכ"ז ישתדל שתבוא עד תכונת שאלתה וכדמפרש ואזיל ליני הלילה וגו' ואם לא יחפוץ לגאלך וגו' כלומר לא אסרהב ואפציר עמו פעם ושתים אלא בראות שמץ גילוי שלא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי ואפילו על פרטי זה נשבע לה חי ד' דאמר שכבי עד הבוקר כדי שיבוא הדבר לגמר ותכלית טוב בכבוד בלתי חשדא צריך שתהיה זהירה לשכב עד הבוקר לבד והכוונה שתקומי בבוקר השכם שלא יבוא הדבר לידי גילוי וכן עשתה ותשכב וגו' ותקם וגו' עכ"ל: