אגרת שמואל על רות ג:י

ואומרו ברוכה את לד' בתי כתב החסיד ה"ר יוסף יעבץ ז"ל כנגד מ"ש ופרשת כנפיך על אמתך את בתי לא אמה עכ"ל. והרלב"ג כתב היטבת חסדך האחרון מן הראשון הנה חסדה הראשון היה שלא רצתה להפרד מנעמי וחסד השני היה שבחרה להתחבר בגואל בעלה עכ"ל:

וה"ר יהודה ן' שושן כתב וכה אמר או יאמר מן הראשון שבאת לחסות תחת כנפי שכינתו ית' כי אותו החסד עשאתו עם נפשה ואין לאיש נכבד מנפשו אבל במה שבחרת בי להיות זקן ואני ממשפחת בעליך גם כי מי יודע אם באת מפני בחורי עמנו ועתה נודע כי לשם שמים נתגיירת עכ"ל:

ובביאור לרב אחרון כתוב לאמר ברוכה את וגומר הבין והגדיל לדבר אליה דברי חן ופיוס לפי שדעתו היה להשיב לה כי יש גואל קרוב ממנו ולהיות זה האופן קצת מעלה היה אפשר שרות תחשוב בלבה שלתואנה היה אומר בועז כן ולכן הקדים לדבר על לבה ואמר לה ברוכה את לד' בתי כלומר משעה ראשונה היית ברוכה לד' כי נוססה בך רוח קדושה וטהרה ושם ד' נקרא עליך ומעשיך ודאי יקרבוך כי הנה הטבת חסדך האחרון הזה אשר יזכיר לבלתי לכת מן הראשון שהוא ההתגיירות כי בפועל ההוא היה אפשר לחשוב שמא מחמת דבר עשית כך אך הנה הוכיח סופך כי בחרת בזקן ולא נשאת פניך אל בחור בין שיהיה דל או עשיר ומואסת בזקן ואפשר לומר הטבת חסדך האחרון שבחרת בזקן וזה ודאי נראה בך מן החסד הראשון שעשית שבאת לחסות תחת כנפי השכינה משם נודע באמת כי חסדך האחרון טוב וישר והוא לבלתי לכת וגומר עכ"ל: