אגרת שמואל על רות ב:טז

ואומרו וגם שול תשול לה הכוונה שצוה להם עוד שיעשו עצמם מוטעים וכשגגה היוצאות מידם ישכחו עוד ולהורות על רבוי הפעמי' שיעשו את עצמם מוטעים לכן כפל שול תשולו ואמר מלת לה כלומר שתהיה השכחה לה ולא לאחרים לפי שעניים רבים מחזרין בשדה ללקוט וצוה את נעריו שישכחו עוד בכוונה ויהיה באופן שהשכחה יהיה לה ולא לאחרים וז"ש שול תשולו לה ופירש להם היאך יעשו ואמר ועזבתם ולקטה כלומר העזבון והשכחה אשר תעזבו בכוונה יהיה באופן שתלקט אות העזבון היא ולא אחר וזה שאם אתם רואים אותה באה מצד זה העזבון שתעזבו יהיה מאותו הצד שהיא באה בו ובכן תלקטהו היא ולא אחר ואף אם תקח יותר ויותר לא תגערו בה ח"ו.

והרשב"א הלוי ז"ל כתב מאמר ולא תגערו בה יראה דברי מותר כי אם עשו לה שכחה מה שאיננו שכחה והתירו לה אגודות השבלין מימרא בעי שלא יגערו בה:

והכוונה אצלי כי הם שתי גזרות האחת וגם שול תשולי לה מן הצבתים כמ"ש והשנית ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה כלומר שלא תאמרו אחרי שנתן לה מה שלא ניתן לאחרות די לה זה ותניח לקט האמור בתורה ליתר האלמנות על כן אמר ועזבתם ולקטה כלומר עזבו אותה ללקט כדרך המלקטות האחרות ולא תגערו בה לאמר שהיא רוצה לזכות לכמה שולחנות:

ועוד יראה לי ענין ועזבתם ולקטה כי להיות הפלגות יופי רות רב ועצום כמדובר אמר בועז שלא יסייעוה בלקיטה שלא ימשך מזה אליה שם רע אבל יניחוהו לפניה והיא תלקוט כי תמיד חשש על כבודה וענין ולא תגערו בה כלומר על שום דבר אחר לא תגערו בה ולא תדברו אליה קשות כי בת מלך היא כדברי המדרש עכ"ל. ורב אחרון ז"ל כתוב גם בין העמרים וגומר גם שתלקט בין מקומית קבוצי העמרים כפי המנהג שמקבצים אותם במקומות מתחלפים והמלקט שם אפשר שישלח ידו גם אל העמרים הניחוה ואל תכלימוהו ותאמרו שלא תלקט במקום ההוא ולא זו לבד שבלים מפורדים אלא אף צבתים שאין בהם דין שכחה עשו באופן שאתם שוכחים קצת צבתים ועזבוה ולקט' אותם ולא תגערו בה באמרכם אינה שכחה והוא שיעור רב עכ"ל: