אבן עזרא על זכריה ח
Ibn Ezra on Zechariah 8 · אבן עזרא על זכריה · free full Hebrew text
A commentary on זכריה ח (Zechariah 8).
Open in the reader →ויהי - בעבור שהזכיר שממות הארץ, נחם אותם.
כה, קנאתי לציון - כמו: ויקנא ה' לארצו.
כה, שבתי אל ציון - על תנאי כאשר הזכרתי.
כה - הטעם שתהיה העיר מליאה ושם זקנים רבים וילדים, והנה הטעם שיאריכו ימים כל השוכנים בירושלים.
ורחבת העיר - הפך וישימו ארץ חמדה לשמה.
כה - אמר רבי יהודה הלוי: מ"כ כי ה"א התימה חסר כאילו כתוב הגם בעיני יפלא כמו אתה תעשה מלוכה על ישראל שהוא חסר ה"א התימה כאילו הוא האתה. ולפי דעתי אין צורך, כי הכתוב איננו שיפלא ממנו כי אז יראה תמה כמו הממני יפלא, רק כאן כתוב גם בעיני יפלא וכאשר יפלא הדבר הזה שאני עושה בעיני העם הזה, גם בעיני הוא עשיתי פלא גדול, רק בעיני יפלא, כמו: היא נפלאת בעינינו והטעם שאעשה פלא לא עשיתי כמוהו וראיתי דרך משל.
והבאתי - גם זאת הנבואה דבקה היא.
כי לפני הימים ההם - טרם שיבנה לא ימצא השכיר מה יעשה.
ומלת איננה – על השכר, כי מלות רבות תמצאנה על לשון זכרים גם נקבות. ור' משה אמר: כי איננה שב אל הבהמה, אין שכר הבהמה כי איננה מן הצר הצורר.
ועתה - לא אשלח איש ברעהו, רק יהיה שלום.
כי - הטעם יזרעו ויקצרו איש בשלום.
והיה כאשר הייתם קללה - אומר חרפת רעב, הטעם אם תבא קללה יהיו אומרים כי בעבורכם היתה.
כה - גם זאת הנבואה דבקה וזממו השם, הם הגזירות.
כן - הזכיר את בית יהודה, כי הם רבים גם בעבור המלכות.
אלה, דברו אמת - בסתר ושפטו בגלוי.
ואיש - הנה אסור לחשוב רע בלב, גם בפה להשבע בשקר.
ויהי - עתה ישיב תשובה על שאילת הצום. והזכיר, צום הרביעי - והוא היה בתשעה לחדש, כי אז נבקעה העיר.
וצום החמישי -כאשר הזכרתי בעשור לחדש.
וצום השביעי - אין כתוב מספר ימי החדש, והחולקים אמרו: כי הוא יום שהתענו בסוף חג הסוכות בעזרא והם תועים, כי אז התענו בעבור מעל הגולה ואין שם כתוב כי רע בא על ישראל.
בחדש השביעי - רק דבר גדליה. וכתוב: ויהי בחדש השביעי ובעבור שלא הזכיר ימי החדש יתכן להיותו בתחלת החדש בחדש הלבנה, כמו חדש ושבת בחדש השלישי לצאת בני ישראל, ובאומרו הכתוב באחד לחדש נאמר כן לחזוק שלא יעלה על לב השומע, כי איננו היום הראשון, כי הכתוב הוא חדשיכם ומועדיכם ואין טענה ממלת ובראשי חדשיכם כי הם חדשי ניסן, וכתוב שם: עולת חדש בחדשו ומדברי קבלה נקבל וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, אם כן נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי, או קיבלו ככה מפי האבות הקדושים.
וצום העשירי – כתוב ביחזקאל: כתוב לך את שם היום. והנה חכמינו ז"ל הניחו צום השביעי ועשירי כאשר היו לפנים ובעבור כי בי"ז בתמוז נהרגו הכהנים בבית השם, וה' דברים קרנו בו קבעוהו בתענית ולא הטריחו על הציבור להתענות בתשיעי, וביום תשעה באב נלכדה ירושלם גם בפעם השנית, גם נשרף בו הבית הראשון קבעוהו ולא הזכיר הכתוב תענית אסתר, וכבר עבר זמן אחשורוש כי אין כתוב במגלה קבועת יום התענית, כי כל ישראל התענו שלשה ימים בניסן, ובדברי הכתוב: דברי הצומות וזעקתם, אין פירושו כאשר חשבו רבים וככה פירושו שקיימו וקבלו על נפשם ימי הפורים לשמוח בהם, אף על פי שלא צוום הנביאים רק הבנים הם חייבים לעשות מה שקבלו אבותם, כאשר קבלו על נפשם דברי הצומות אלה הארבעה הנזכרים, ולא היו מפי נביא. והנה התשובה שישימו אלה הימים שהיו בוכים וסופדים בהם: ימי ששון ושמחה וישמרו מצות השם על פי הנביאים וזהו: והאמת והשלום אהבו כאשר כתו: אמת ומשפט שלום וזאת התשובה שהשיב הנביא היא כנגד השואלים האבכה בחדש החמישי, שלא היו שומרים התורה שצום השם והיו שואלים אם ישמרו מה שקבלו אבות על עצמם, והנה השיב הנביא יותר טוב הייתם עושים אם הייתם שומעים דברי השם ותניחו דברי האבות, מאשר תשמרו דברי האבות ותניחו דברי השם, הם הצדיקים הגמורים.
והלכו יושבי - עיר אחת אלכה גם אני ובאו להתפלל אל הבית.
והטעם רבים – כמו מעשרה בנים. אמר יפת: כי זאת לעתיד. והנכון: כי הנבואה דבקה.