אבן עזרא על זכריה ז:ה

אמור אל כל עם הארץ - הם אנשי בבל גם אנשי ירושלם כי הנבואה כוללת הכל, גם אל הכהנים שלא ידעו להשיב.

וספוד - שם הפועל וככה הוא וספדתם ספוד והנה אחז דרך קצרה.

בחמישי - הוא הנזכר והוסיף גם בשביעי הבא אחריו, והוא צום גדליה והזכיר זה שבעים שנה לא חשש להזכיר שתים שנים נוספות או אחת, כי בשנת שתים לדריוש המלך שלמו לחרבות ירושלם שבעים שנה וזו הנבואה היתה בשנת ארבע ומקצת מן השלישית נכנסה, כאשר שלמו השבעים ובנבואה הזאת כבר נכנסה קצת מן הרביעית, על כן לא דקדק כל כך בחשבון שבעים, כי קרוב הוא.

ומלת צום – מהפעלים העומדין.

על כן צמתוני – צמתם בעבורי או לכבודי, כי אני לא צויתי אתכם לצום.