אבן עזרא על שיר השירים ה:ב

הפעם הא' דופק. כמו מתדפקים על הדלת ודופק חוזר לדודי (ו)לא לקול כמו קול דודי הנה זה בא:

קווצותי. קצות השער [והוא הפוך]:

רסיסי. עמו רביבי(ם) וכמוהו לרוס את הסלת:

הפעם הב' והנה היא ראתה בחלום תמונת דודה ואמ׳ אני ישנה אע״פ שאני ישנה לבי ער וראיתי כאלו בא דודי:

קול דודי דופק שראשי נמלא טל [בחוץ] והנה נתעכב מעט והשבתי בלבי פשטתי את כתבתי ונפשי יצאה בדברו אלי [ו]הנה אלך לדרכי בעבור שהתעכבת ובהקיץ אמרה השבעתי מה תגידו לו הגידו לו שחולת אהבה אני:

הפעם הג' אני ישנה. אמרה כנסת ישראל אע״פ שגליתי לבבל לבי ער עלי ולא עבדתי ע״ז:

קול דודי דופק. על יד הנביאים שיבנו הבית ויצאו מבבל:

שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה. מדמעות [כנסת] ישראל [כענין] בכה תבכה בלילה: