אבן עזרא על שיר השירים ב

הפעם הא' חבצלת. ורד:

שושנת. גליו בלעז ויתכן ויתכן שנקראת כן בעבור שהיא בעלת שש עלים:

הפעם הב' (כי) אני עתה בחוץ כמו חבצלת השרון:

הפעם הב' ענה אין את דומה לשושנת העמקים [שהיא קרובה לקחתה] רק את דומה בין הבנות כשושנה בין החוחים:

הפעם הג' ענתה השכינה אני אשיתך כשושנה בין החוחים שלא יוכל אדם לגעת אליה:

הפעם הא' כתפוח. שם האילן:

הפעם הב' ענתה כאילן התפוח שהוא בגן כנגד עצים כן דודי וחמדתי לו:

הפעם הג' אמרה כנסת ישראל הלא אתה אלי ותדמה בעין מצרים כתפוח ומתי יגיע הקץ שאשב בצלך ותביאני אל ארץ זבת חלב ודבש ורוב דגן ותירוש:

הפעם הא' ודגלו. מן דגל:

הפעם הב' הביאני אל בית היין ואשתכר עמו ואלו היה זה בגלוי כמו הדגל אז הייתי אומ׳ לעלמות

הפעם הג' ודגלו עלי. ואשמע דבריך:

הפעם הא' סמכוני. מהבנין הכבד:

באשישות. היין:

[רפדוני.] שימו רפידתי [סביבי] תפוחים ובלשון קדר (כמו) סעדוני [או חזקוני]:

הפעם הב' סמכוני באשישות היין רפדוני בתפוחים שאריחם ואוכלם על היין כמנהג החולה שיש לפניו אשישות משקה ותפוח

הפעם הג' (ו)זהו סמכוני באשישות כענין לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:

בתפוחים. נסים שתראה לי ונפלאות שיהיה שמעם בכל הארץ:

(שמאלו.) עולות הבקר והערב:

הפעם הב' ובסוף יהיה שמאל דודי תחת (ל)ראשי

הפעם הא' בצבאות. כמו איל וצבי ורבים זכרי׳ (כמ׳) וכצבאים על ההרים [ולנקבות צבאות]:

תעירו. מן ויעירני:

מקפץ. תרגום לנתר:

הפעם הב' והייתי משבעת לעלמות שלא יעירוני מן השנה [עד שיגיע עת חפץ האהבה]:

וענין בצבאות כי הנשים דומות להן הלא תראה אילת אהבים ויעלת חן דמה לאילה וליעלה וזה ענין השבעתי אתכם בדומות לכם כאלו אמ׳ השבעתי אתכם בכם:

הפעם הג' אמרו הנביאים לכנסת ישראל השבעתי [אתכם] בצבאות שהם מותרות לשחיטה שלא תתעוררו עד שיגיע הקץ [כ]אשר העתיקו חז״ל שיצאו בני אפרים קודם הקץ [וזהו ענין עד שתחפץ] ונהרגו ועליהם נאמ׳ בדברי הימים ויתאבל עליהם אפרים אביהם:

הפעם הב' כאשר עברו ימי הכרמים שבה אל ביתה וכאשר החלו האילנות להציץ אמרה קול דודי והוא דומה לצבי במרוצתו מציץ מן החרכים אולי יראני:

הפעם הג' וכאשר הגיע הקץ קול דודי:

אחר כתלנו. [במקום ש]לא נוכל לראות(ו):

משגיח. מן חלוני הרקיע כענין ראה ראיתי [את עני עמי]:

הפעם הא' כתלנו. קיר [מלשון תרגום]:

משגיח. מביט כמו ממכון שבתו השגיח:

מציץ. רואה (מענינו) וי״א שהוא מן ציצת ראשי:

החרכים. תרגום חלון [חרכה]:

הפעם הב' ענה דודי ואמר לי את כמו יונה במקום גבוה ובסתר הראיני את מראיך השמיעיני את קולך:

הפעם הא' כי (הנה) הסתיו. תרגום חורף [סתוא]:

חלף. נכרת כמו כליל יחלוף:

הפעם הג' הסתיו [עבר]. קץ אברהם:

הגשם. ימי השעבוד והמורה:

הפעם הא' הזמיר. [כמו זמיר עריצים וענינו כמשמעו] זמירות העוף:

התור. מן שתי תורים:

הפעם הג' הנצנים. משה ואהרן:

ועת הזמיר. שזמרו על הים:

וקול התור. שנכנס[ו] לארץ ישר׳:

הפעם הא' התאנה. שם האילן:

חנטה. מן ויחנטו הרופאים לשון תקון:

פגיה. הפרי שאינו מבושל וכן מלשון קדר [פג]:

סמדר. כאשר ישל הפרח ויבדלו הענפים ויראו הענבים יקרא סמדר:

הפעם הג' התאנה. לקחת ממנה בכורים:

(ו)הגפנים. לנסוך היין:

הפעם הא' בחגוי. מן חוג הארץ [והוא הפוך או הם ב׳ שרשים וטעם] מקום גבוה והוא כמו שוכני בחגוי (ה)סלע:

המדרגה. בדמות סולם אבנים זו על זו כמו ונפלו המדרגות:

ערב. נעים ונוח ושנתי ערבה לי:

[נאוה. כמו תאוה לעינים:]

הפעם הג' יונתי. ענתה השכינה אחר צאת ישראל ממצרי׳ דמיתיך בלכתך אחרי במדבר ליונה בסתר המדרגה שהם העננים:

הראיני את מראיך. זהו ויאמינו בי״י:

השמיעיני את קולך. אז ישיר משה:

הפעם הא' אחזו. (לשון) צווי ובמשקל[ו] שחדו בעדי ויש להם שלישי במקרא [והוא] אהבו את י״י:

מחבלים. משחיתים כמו וחבל את מעשה ידיך:

הפעם הב' [ענתה היא ו]אמרה לנערותיה לכו אל כרם ושמרוהו מן השועלים כי דודי לי ואני לו הדומה לעפר הרועה בשושנים שריחו נודף:

הפעם הג' אחזו לנו שועלים. הם עובדי העגל:

הפעם הג' חזרתי בתשובה על יד השושנים הם הצדיקים:

הפעם הא' שיפוח. רוח היום:

הרי בתר. [הם] הרי (ה)גדור והפרידה כמו ויבתר אותם:

הפעם הב' ואתה דודי עד שיפוח רוח היום וזה יהיה אחר נטות [ה]צללים שהוא חצי היום שוב אל מקומך:

הדוד הלך לדרכו:

הפעם הג' עד שיפוח היום על הרי בתר. שאמ׳ כי לא אעלה בקרבך ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה: