אבן עזרא על תהילים צז

ה' מלך תגל הארץ - הגדולה, הטעם אעפ"י שאיננו נראה בעצמו, צדקו נודע לצדיקים.

כי צדק ומשפט מכון כסאו - על דרך, כי בצדקה יכון כסא.

אש - דימה הגזרות היורדות מהשמים לאש, היא השורפת שריחה ימית.

האירו - הטעם כמנהג הגשם ברדתו וברקיו הם הסבות ולא יבינום, רק המשכילים והרואים במראה העין יחילו.

הרים - על משפט הגשם.

וטעם הרים – הם המתגאים ואמרו נמסו, אע"פ שהם יבשים הפך התולדת.

וטעם אדון – כי המתגאים אינם אדוני הארץ באמת.

הגידו - יושבי שמים, כי הם עושים דברי השם.

יבושו - וטעם השתחוו לו, כדרך: ובאלהיהם עשה ה' שפטים.

שמעה - יש אומרים: כי כל אלהים הם המלאכים.

וטעם השתחוו לו – להודות על כי בושו כל עובדי פסל.

ותשמח ציון - כי שם הכבוד בהראות משפטיו, אז יתברר - כי אתה עליון על כל אלהים - בשמים ובארץ.

[ותשמח ציון - כי שם הכבוד בהראות משפטיו, אז יתברר - ] כי אתה עליון על כל אלהים - בשמים ובארץ.

אוהבי - הטעם הנה השם שופט, על כן אתם אוהביו שנאו כל איש רע ולא תגורו ממנו, כי השם לבדו הוא שומר חסידיו.

אור - טעם זרוע - אם זרע מעט יקצור הרבה.

ולישרי לב שמחה - זרועה. אם כן ישמחו הטעם כל השמחה הוא בשם.