אבן עזרא על תהילים צא

יושב בסתר עליון - יתכן שגם זה המזמור למשה, או לאחד מהמשוררים והוא אומר לעבד השם: שמעני אתה יושב בסתר עליון, שהוא השם.

ומלת בסתר – סמוכה, כמו: בצל שדי יתלונן, כי הטעם כפול כמשפט.

אומר לה' - בעבור , כמו: ואמר פרעה לבני ישראל וזה פירושו אומר לך בעבור ה' שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו והטעם דבק, כי הוא כאומר: אני נסיתי זה ואני אהיה לך ערב.

יקוש - פעול יקושתי לך, או תאר כמו עצום, וסמך דבר אל הוות, שהוא הוה פתאום.

באברתו - והטעם כנשר יעיר קינו והטעם שימלט מהפח ומהדבר. ויתכן היות הפח החרב, על כן מלת סוחרה וצנה, כמו: סחרו אל ארץ תרגום סביב. והנה הטעם: כי אמונת השם תסובבהו ותצרהו.

לא, מפחד לילה - מקורות לילה ולא מקורות היום שיעופו כחצים, כאשר יפרש.

מדבר - כי רוב הדבר בלילה הוא, אם היתה הסבה קור ואם מחום יהיה ביום צהרים.

וקטב - כמו דבר. והטעם כריתה, אהי קטבך שאול.

וטעם ישוד – שישוד הרוחות ובא בשורק, כמו ירון ושמח. ויש אומרים: כי ישוד, מגזרת שדים.

יפול - הזכיר כי צל השם יסתירהו והוא יראה שיפלו לימינו ושמאלו רבים בבא הדבר, וזה טעם אליך לא יגש.

רק - טעם שלומת רשעים – כי השם הביא עליהם דבר לשלם להם כפעלם.

כי - דברי המשורר לעבד ה', כי אתה העבד ה' שהוא מחסי עליון שמת מעונך והוא לעולם למעלה, על כן -

לא תאונה - סבוב, כדרך: אנה לידו.

רעה - הם התחלואים.

באהלך - דרך משל, כמו: ופסח ה' על הפתח.

כי, לך - בעבורך, כמו: אמרי לי אחי הוא.

על - כאילו ישאונך על כפים.

וי"ו תגוף – בעבור הרגל, על דרך: כי עם אבני השדה בריתך.

על - כדרך: וחית השדה השלמה לך אפילו תדרוך עליהם ותרמסם לא ירעו לך.

כי - אלה דברי השם למלאכים וזאת היא המצוה שצום בעבורך, שאמר להם כי זה עבדי.

בי חשק ואפלטהו אשגבהו - שלא יוכל האויב להרע לו, בעבור שהוא יודע סוד שמי.

יקראני - ובעת שיקראני בשמי ובבא הצרה על אנשי דורו כפי גזירותי, אני אהיה עם עבדי.

ואחלצהו ואכבדהו - שלא יצטרך לזולתי.

ארך - מספר ימיו אמלא והפרד כבודו מעל גופו.

אראהו בישועתי - הטעם שיהנה מזיו שכינה וזאת היא ישועת השם באמת, או רמז לימות המשיח.