אבן עזרא על תהילים פו

תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני - דרך צחות.

ועני ואביון - בעיניו או כנגד מלכי הגוים, או התפלל זאת התפלה לפני מלכו.

שמרה - יש אומרים: כי שמרה פעל עבר כמו:זכרה ירושלם,כי נפשי שמרה מה שראוי לשמור עד היותי חסיד. ויאמר רבי יהודה בן בלעם: כי הטעם שמור נפשי עד שאהי תמיד חסיד. והנכון: שמלת שמרה נפשי כמו: שמרה נפשי והצילני כי אני חסיד, ואיננו זר כי במזמור: זדים קמו עלי, גם הוא אמר:לא תתן חסידך, יגמלני כצדקי.

חנני - אין לי מה אעשה, רק שאקרא אליך כל היום שתחנני.

שמח - טעם אליך ה' נפשי אשא, כדרך: ואליו הוא נושא את נפשו.

כי - טוב לטובים.

וסלח - לחטאים.

ורב חסד לכל קוראיך - כנגד: כי אליך אקרא כל היום.

האזינה - שתעשה חסד עמי, כי אתה רב חסד.

ביום - לא אקרא לנסותך ולא לשוא כי אני בצרה.

וטעם כי תענני – שאדע דעת אמת כי תענני, בעבור שאין כמוך באלהים, ה' כדברי משה: כה' אלהינו בכל קראינו אליו.

כל - כאשר יראו הגוים שסבבוני כי אני בצרה גדולה כאשר יספרו לאחרים שהושעתני, כי אני עני ואביון, אז יבאו אליך הגוים לכבוד שמך.

כי - אז יספרו הגוים גדולתך ויכחשו אלהיהם ויודו כי אתה אלהים לבדך ואלהיהם אינם אלהים.

הורני - בראותי בדרך נבואה כי יענהו השם והוא מתחנן לתקן לו סבות ועלילות להוסיף ליראה את שמך.

ומלת יחד – מגזרת יחיד, או חבר מגזרת יחד.

אודך - על החסד שגמלתני הכתוב אחריו, הוסיף דוד במלת עצמו לעולם יותר מן הגוים שאמר עליהם ויכבדו והוסיף על הגוים המכבדים שמו מלת לעולם.

כי תחתיה - תואר לשאול, כי לא שאול תודך.

אלהים זדים - כנגד כי חסיד אני.

ועריצים - כנגד כי עני ואביון.

עשה - טעם אות שיפלא בעיני הרואים.

ונחמתני - מהצרות שעברו עלי.